גלו איך מילות שאלה כמו: הגם, הלא, הכי – שינוי את משמעותם, כולל גילוי מפתיע על ה"א האימות.
@yiramne הגם והגם והגם, הכול והגם! לומדים_עם_טיקטוק לומדיםעםטיקטוק לשון עברית השפה_העברית דקדוק הגם הלא הכי ההשאלה האהשאלה האהאימות ההאימות אכן גם לא הרי שינוימשמעות אטימולוגיה גיזרון טליגוטליב @Tally gotliv
תמלול:
(סרטון טלי גוטליב: הגם)
הֲגַם – במקור מדובר במילה גם בתוספת ה"א השאלה: הֲגַם – האם גם, כמו: הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים – האם גם שאול בנביאים?
בימי הביניים המאוחרים החלה המילה הֲגַם לשמש להבעת תנאי, ניגוד או ויתור.
אבל איך זה קרה?
במקרא מוצאים גם שאינה מביעה הוספה אלא ניגוד וּויתור, כמו: גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ – גם כי – אפילו אם, אע"פ ש… | גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע – אפילו אם אלך, אע"פ ש…
וייתכן שזה מה שהשפיע על המשמעות החדשה של הֲגַם בימי הביניים להבעת ניגוד וכדומה.
תופעה של הוספת ה"א השאלה למילה שאינה מציינת שאלה אנו מכירים מעוד מילים:
- הֲלֹא – המילה מורכבת מה"א השאלה ומהמילה לא. כלומר במקור הלא = האם לא? ובתהליך הגיוני החלה לשמש גם כמילת חיזוק במובן הרי. יש קשר בין המשמעויות: האם הלא כך וכך? הרי כך וכך.
- הֲכִי – המילה מורכבת מה"א השאלה ומהמילה כי. כלומר במקור הכי = וכי? האם באמת כך? כמו: וַיֹּאמֶר דָּוִד הֲכִי יֶשׁ עוֹד אֲשֶׁר נוֹתַר לְבֵית שָׁאוּל – האם עדיין יש מישהו מבית שאול.
איך מפה הפכה הכי למובן הטוב ביותר? בגלל פסוק אחד שבו הֲכִי אינה מילת שאלה: מִן הַשְּׁלֹשָׁה הֲכִי נִכְבָּד – מקובל להסביר שמתוך השלושה (שלושת הגיבורים) הוא הנכבד ביותר.
אבל איך ממילת שאלה קיבלנו מובן אחר לחלוטין? כי לפעמים יש בתנ"ך ה"א שאפשר לחשוב שהיא ה"א השאלה אבל בפועל היא משמשת כה"א האימות, כלומר מובנה: "באמת, בוודאי". למשל: הנביא אומר לעלי הכהן: כֹּה אָמַר ה' הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה – אין פה שאלה האם נגליתי כי ברור שהוא נגלה, אלא הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי = בוודאי נגליתי, אכן נגליתי. אותו הדבר פה: הֲכִי נִכְבָּד – באה כמילת אימות ולא כמילת שאלה: הוא הנכבד ביותר. - לפי זה אפשר גם להסביר את הֲגַם, וההסבר הזה עוזר להבין פסוק מוזר באיוב שעוסק בציד לוויתן: הֵן תֹּחַלְתּוֹ נִכְזָבָה הֲגַם אֶל מַרְאָיו יֻטָל – התוחלת-התקווה לצוד את הלוויתן נכזבה-כוזבת, הגם – לא מילת שאלה אלא במובן אפילו רק מהמראה של הלוויתן האדם יוטל – נופל מהפחד. כלומר הֲגַם פה במובן אימות וקיום הדבר.
עוד בעניין זה בספרו של ניסן ברגגרין "עיונים בלשון העברית", עמ' 138, 172.

כתיבת תגובה