על תמים, אין בו מתום, הולך לתומו, בתום לב ותמים-נאיבי.
@yiramne סרטון מיוחד לסוף בשנה. ובמילים אחרות: לתום בשנה #ראשהשנה #תום #סוף #תמים #אטימולוגיה על אין בו מתום: @ירעם נתניהו
תמלול:
סוף השנה – תום השנה.
נדבר על המילה תום.
תום מהשורש ת-מ–מ שמשמעו: טוהר, שלמות ויושר, ומכאן גם: סוף כי דבר שלם הוא דבר שהסתיימה מלאכתו.
בתנ"ך תם בא במובן שלמות, כמו:
תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ – תהיה שלם בהליכתך עם ה' ואל תחפש מענה בכוחות זרים ואחרים
פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם – פרה שלמה בלי פגם
בְּתׇם לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת – בלב תמים, שלם, בלי פגם
וְאֶת אַבְשָׁלוֹם הָלְכוּ מָאתַיִם אִישׁ מִירוּשָׁלִַם קְרֻאִים וְהֹלְכִים לְתֻמָּם וְלֹא יָדְעוּ כׇּל דָּבָר – הלכו בתמימות, ביושר, בלי פגם או זדון
אֵין בּוֹ מְתֹם – אין בו מקום תמים ושלם, שלא נפגע אלא הוא פצוע כולו (וזה ההפך ממה שרבים חושבים ש"אין בו מתום" הכוונה למשהו מושלם, בלי פגמים, בעוד הכוונה לדבר פגום לָחלוטין – הרחבה כאן).
וכן תם במובן הסתיים: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כׇּל הָעָם לַעֲבוֹר – כאשר סיים כל העם לעבור.
בלשון חז"ל התרחבה מעט המשמעות: אנחנו מכירים את הבן התם בהגדה של פסח: "תם – מה הוא אומר", ופה הכוונה ללא שלם במיוחד במובן לא חכם במיוחד, וכן שור תם – שור שעדיין לא נודעה בו תכונה רעה כי הוא נגח והזיק רק פעם או פעמים, בניגוד לשור מועד שנגח שלוש פעמים.
בעברית ימינו תמים משמעו נאיבי אבל ד"ר גבריאל בירנבאום מצא שכבר בלשון חז"ל יש דוגמה למשמעות הזו!
נשמט בעריכה:
- אוּרִים וְתוּמִּים – כלי לשאילה באלהים ויש המסבירים את השם שהכוונה שאלהים אומר אם הדבר ששואלים עליו הוא דבר תם וישר לפניו או דבר ארור.
- המשמעות בתום = בסוף אינה באה בתנ"ך אלא שם הצורה ההיא: עַד תֹּם, למשל: יְנִעֵם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר הָעֹשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי ה'. בעברית ימינו החלו להשתמש במילה בתום במובן בסוף לצד הצורה עד תום המקראית, כמו: תקשיבו לדבריי עד תומם.
כתיבת תגובה