על מקור הביטוי.
"בימי שפוט השופטים": הפירוש הרגיל – כששפטו השופטים. אבל התלמוד מביא בשם ר' יוחנן הסבר אחר: כששפטו את השופטים – "דור ששופט את שופטיו". והטענה הזאת כלפי הדור מתוארת בלשון ציורית: השופטים מוכיחים את העם ואומרים לו: "טול קיסם מבין שניך" – הוצא את הקיסם מבין השניים ואז ייראה לעיני כול שאכלת טריפה – כלומר חטאת. העם דוחה את דברי התוכחה, וכאילו אומר למוכיח: "טול קורה מבין עיניך": כלומר – אם תסיר מעיניך את הקורה תוכל לראות שחטאיך, אדוני השופט, חמורים שבעתיים.
ובגרסה אחרת – גם הקיסם נתון בין העיניים ולא בין השניים. זה אומר: קיסם מסתיר לך את חטאיך, וזה אומר: חטאיך גדולים יותר – קורה מסתירה לך אותם.
ובימינו מתנער אדם מביקורת המוטחת כלפיו ואומר למבקרו: "טול קורה מבין עיניך" – בקר את עצמך לפני שאתה מבקר את זולתך. נראה שההגנה הטובה ביותר הייתה ונשארה – ההתקפה.
ואפשר לסיים בדבריהם של שני חכמים במקום אחר בתלמוד שבו נזכרת האמרה: ר' טרפון אומר: "תמהני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה, ור' אלעזר בן-עזריה משיב לו: תמהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח".
כתבה: נורית אלרואי

כתיבת תגובה