על מקור הביטוי והסבר מהי מדוכה.

יש שמצב העניינים מסובך מאוד ונראה שאין לו פתרון, ובכל זאת מנסים להתיר את התסבוכת. כדי לעשות זאת יושבים על המדוכה.

ישב על המדוכה – התלבט והתחבט בבעיה כלשהי. "ועדת הכספים ישבה כל הלילה על מדוכת הכספים". מדוכה היא מכתש, כלי שכותשים ומפוררים בתוכו, דכים בו. על המן שאכלו בני ישראל במדבר כתוב: "וטחנו בריחיים או דכו במדוכה ובישלו בפארור ועשו אותו עוגות." אבל כבר בתלמוד השתמשו במילה מדוכה בהשאלה וטבעו את הניב 'ישב על המדוכה'. "

מעיד אני עליי שמים וארץ שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא". וי"ד ברקוביץ בתרגומו לטוביה החולב של שלום עליכם: "ואת, אני אומר, גולדה ליבתי, עוציעצה, כדת מי לעשות בממון? אדרבא, אומרת היא לי, מה דעתך אתה, טוביה, לעשות בממון רב כזה, בלא עין הרע? אדרבא ואדרבא, אומר אני לה, מה דעתך את, גולדה, שנעשה בסכום הגון כזה בלא עין הרע? וכך אנו יושבים שנינו על מדוכה זו כל אותו הלילה, חושבים מחשבות ותוכנים תכניות, אני בכה והיא בכה."

נראה שכדי לפתור בעיה קשה צריך לכתוש אותה ולפורר אותה לפירורים, ולשם כך יושבים על המדוכה.

כתבה: נורית אלרואי