על הביטוי המקורי ועל הסיבה לשינוי בו.
@yiramne דברים מפתיעים על הביטוי "לתפוס את המקל בשני קצותיו" (פרשת וירא) #לשון #פרשתהשבוע #ביטוי #סדום #אברהםאבינו
תמלול:
מקור הביטוי במדרש על המסופר בפרשת וירא.
אברהם אבינו מתמקח עם אלוהים על גורלם של אנשי סדום ושואל: הֲשֹׁפֵט כׇּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט.
והמדרש מסביר (בתרגום לעברית): "אם עולם אתה מבקש – אין דין, ואם דין אתה מבקש – אין עולם. אתה תופס החבל בשני ראשיו".
מקובל להסביר שהדימוי הזה מקורו בדרך שאיבת המים מהבאר בעזרת שני דליים הקשורים משני קצותיו של החבל. כשמעלים דלי מלא מן הבאר, הדלי השני יורד ריק. ואם מחזיקים בשני ראשיו של החבל, שום דלי מן הדליים לא יֵרד אלא שניהם יישארו ריקים.
ומכאן – מי שמנסה לאחוז בחבל בשני ראשיו, כלומר מנסה להשיג שני דברים מנוגדים, לא ישיג שום אחד מהם.
כאמור, לפי המדרש הביטוי הוא: להחזיק חבל בשני ראשיו.
אבל היום בעידן הברז, לא ברור מה הבעיה להחזיק חבל בשני ראשיו. אשת הלשון נורית אלרואי משערת שזו הסיבה שהוחלף החבל במקל, ואם המקל ארוך די הצורך, קשה להחזיק אותו בשני קצותיו. ומכאן היום: לתפוס את המקל בשני קצותיו.
כתיבת תגובה