על משמעות המילה ניחר ועל הקשר שלה לדבר יבש.
"אלף זמרים וזמרות ישירו בגרון ניחר", נכתב בהזמנה לכינוס מקהלות. המזמינים התכוונו בוודאי לשבח את קולה של המקהלה, ואולם אלף זמרים השרים בגרון ניחר – קשה להאמין שתימצא האוזן ששירתם תערב לה. הקול שמשמיע גרון ניחר הוא קול יבש, חורק. עַם ישראל החוטא נמשל בנבואת יחזקאל לזמורות של גפן, שאינן טובות אלא להבערה: "אֵת שְׁנֵי קְצוֹתָיו אָכְלָה הָאֵשׁ וְתוֹכוֹ נָחָר הֲיִצְלַח לִמְלָאכָה" – עץ שאכלה אותו האש משני קצותיו ותוכו נָחָר, התייבש מרוב חום, אין בו שום תועלת.
נחר מהשורש חר"ר, שמשמעותו בתנ"ך – היה חם ויבש. ולצד 'נחר' יש גם 'ניחר': "יָגַעְתִּי בְקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי", אומר מזמור תהלים. גרוני יבש מרוב צעקה. גם בלשון ימינו משמש הביטוי 'גרון ניחר', אך לא תמיד משמעותו ברורה.
בפואמה "בעיר ההרגה" שכתב ביאליק בעקבות פרעות קישינוב הוא אומר: "וּבְגָרוֹן נִחָר שִׁירָה קַבְּצָנִית עֲלֵיהֶם תְּשׁוֹרְרוּ, וּקְרָאתֶם לְחֶסֶד לְאֻמִּים וְהִתְפַּלַּלְתֶּם לְרַחֲמֵי גוֹיִם…". גרון ניחר – גרון יבש מאוד שמשמיע קול צרוד. אם ישירו הזמרים כהלכה, לא יהיה גרונם ניחר ושירתם תערב לאוזן.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה