על מקור הביטוי "מסתכל כתרנגול בבני אדם" – מדוע דימו את בני האדם התוהים, לתרנגולים דווקא ומה המיוחד במבטו של תרנגול.
הוא הסתכל בתמונה כתרנגול בבני אדם – כמו שתרנגול מסתכל בבני אדם. את הביטוי הזה אומרים על בני אדם שתוהים וּבוהים, רואים משהו אבל אינם מבינים דבר.
מדוע דימו את בני האדם התוהים, לתרנגולים דווקא? מה המיוחד במבטו של תרנגול?
בַּסיפור 'בסתר עם' כתב מנדלי מוכר ספרים על המסתכלים בספר הזוהר שהסתכלותם – "היא כהסתכלות התרנגול של כפרות בבני אדם." מתברר שהתרנגול הוא תרנגול של כפרות. הנוהגים את מנהג הכפרות בערב יום הכיפורים אומרים תפילה הפותחת בַּמילים: "בני אדם יושבי חושך וצלמוות…" בשעה שהגבר אומר את התפילה הוא אוחז בידו תרנגול, והתרנגול כאילו מסתכל בתפילה הכתובה, במילה 'בני אדם', אבל כמובן אינו מבין דבר וחצי דבר. מכאן האמירה "מסתכל כתרנגול בבני אדם" מצויה בספרות העברית החדשה.
י"ד ברקוביץ', למשל, שילב אותה בסיפורו 'מן המצר': "מה את מביטה בי כתרנגול בבני אדם?" הוא כתב. והיום אומרים על מי שמסתכל בדבר כמי שאינו מבין מילה, שהוא "מביט בדבר כתרנגול בבני אדם" – ביטוי חדש המבוסס על תמונה מההכנות ליום הכיפורים.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה