127 – איך אתם קוראים את זה? כן, יש פה נושא לדיון בספירה בלשון המקרא, בלשון חז"ל ובימינו.
@yiramne 127 – איך אתם קוראים את זה? כן, יש פה נושא לדיון. התשובה כאן: @ירעם נתניהו לשון שםהמספר תנך לשוןהמקרא מספרים פרשתהשבוע חיישרה דברתורהלשוני ספרות
@yiramne בטוחים שאתם יודעים לספור? (פרשת חיי שרה) ספירה עברית לשון שנים יומולדת מספרים איךסופרים תנך חיישרה ויחי פרשתהשבוע דברתורהלשוני סדרעולה סגריורד מספרשנים @ירעם נתניהו
תמלול:
127 – איך אתם קוראים את זה?
כנראה מאה עשרים ושבע. אבל רגע, בתנ"ך כתוב על אחשוורוש שמלך: מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה – קודם שבע, אח"כ עשרים ואח"כ מאה.
אבל מצד שני בתנ"ך עצמו כתוב כמו שאנחנו אומרים היום: וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִ
מה פה קורה פה? התשובה בסרטון הבא. בעוד פחות מ-ארבע ועשרים שעות.
תמלול 2:
147 – יודעים איך אומרים את זה? בואו לגלות כמה הפתעות.
בלשון המקרא דרך המלך היא סדר עולה: וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה, ומעט סדר יורד, כמו שמקובל היום, למשל במניין שנותיו של אברהם מופיע: מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים. אגב, גם בערבית הסדר עולה*.
ואולם בספרים המאוחרים בתנ"ך ניכר השימוש בסדר יורד, כמו בדברי הימים: יְחִזְקִיָּהוּ מָלַךְ בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וזוהי דרך המלך בלשון חז"ל: יוֹסֵף שֶׁפֵּרַשׁ מֵאָבִיו עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה וכו' – וגם העברית המקראית המאוחרת וגם לשון חז"ל מושפעים מהספירה בשפה הארמית.
בימינו מקובל להמשיך את דרך הספירה בלשון חז"ל. למשל במקום: וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה – אנחנו אומרים: מאה ארבעים ושבע שנים. וכן במקום: וַיִּהְיוּ כׇּל יְמֵי מְתוּשֶׁלַח תֵּשַׁע וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת – תשע מאות שישים ותשע.
* אם לדייק: הסדר יורד רק במספרים דו-ספרתיים. בדוגמה שלנו בערבית: 147 = מאה שבע וארבעים.
כתיבת תגובה