גלו מאין הגיעה לעברית המילה אפודה, ומה בינה ובין גלגל המזלות.
בערבים הקרירים של האביב יש הלובשים אפודה – סוודר קצר נטול שרוולים, פולובר. המילה אפודה במשמעות זו חדשה בעברית והיא גזורה מן המילה המקראית אֵפוֹד – בגד שלבש הכוהן הגדול, וגם מעיל קצר לבני תמותה רגילים, ואולי רק למשרתים בקודש, שהרי שמואל הנער לבש אפוד כששימש את עלי הכוהן.
והיום אפוד המגן הוא מעיל קצר בעל שִכְבת מגן נגד פגיעה מיריות. אפוד ובריבוי – אֲפוֹדים, אֲפוֹדי מגן.
אפודה במשמעות סוודר אביבי בלי שרוולים היא מילה חדשה, אבל המילה אפודה עצמה כתובה בתנ"ך, ושם היא גרסה אחרת של המילה אפוד, אבל גם פעולת החגירה והקשירה של האפוד: "וחֵשֶב אפודתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה", כלומר – החגורה שבה הכוהן קושר את האפוד לגופו תהיה חלק מהאפוד עצמו.
המשמעות היסודית של השורש אפ"ד היא 'חָגר והִקיף' ומכאן חידשו חכמי ימי הביניים אפודה – תרגום של זודיאק – גלגל המזלות, מעגל מדומה המַקיף את השמיים וּמְחוּלָק לשנים-עשר המזלות.
מי שלובש אפודה בערב קריר נושא על כתפיו היסטוריה רבת שנים.
כתיבת תגובה