על ההכלאה שיש בביטוי "כלה ונחרצה מעימו" ומהו הביטוי המקורי.
"כלה ונֶחרצה מעימי לקיים את ההחלטה" – אמר אחד השרים, ורצה להבהיר שאין לערער על החלטתו. מהי "כלה ונחרצה"?
יהונתן הגיע למסקנה ששאול, אביו, לא ישוב מהחלטתו להרוג את דוד, ועל כך סֵפר שמואל אומר: "וידע יהונתן כי כלה היא מֵעם אביו להמית את דוד" (ש"א כ 33). "כלה היא מעמו" – החליט החלטה שאין ממנה חזרה.
כָּלָה לשון כיליון – החלטה סופית וגמורה.
לצד הביטוי הזה – "כלה היא מעמו" יש בתנ"ך שלוש פעמים "כלה ונחרצה", והמשמעות – אבדון, כיליון. ישעיהו מתנבא בשני פסוקים שכנים (יש' י 22-23) על "כלה ונחרצה" ועל "כיליון חרוץ", שניהם במשמע אבדון מוחלט.
ומשני השימושים המקראיים האלה: "כלה ונחרצה" – אבדון, ו"כלה היא מעמו" – החלטתו סופית, נוצר בימינו הביטוי "כלה ונחרצה מעימו": "ויראו האנשים כי כלה ונחרצה היא מעם דון קישוט להתגרות באריות" – כותב ביאליק בתרגומו ברוח המקרא, ושר בממשלה אמר: "כלה ונחרצה מעמי לקיים את ההחלטה".
כתיבת תגובה