בירך על המוגמר

מנחם: שלום למאזינים ולנורית אלרואי. כאן מנחם פרי. "סוף סוף הסתיים שיפוצו של היכל התרבות בתל-אביב" – אפשר לברך על המוגמר."

מה עושה מי שמברך על המוגמר?

נורית: בעברית החדשה הוא מברך על סיום של מיזם או של תכנית. ויש היגיון בפירוש הזה: זכה לסיים משהו ובירך על כך. ואולם במקורות שלנו אין כל קשר בין מוגמר לבין סיום.

המשנה דנה בברכה על הפירות ומפרטת מי מברך, איך ומתי: "וְהוּא אוֹמֵר עַל הַמֻּגְמָר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְבִיאִין אֶת הַמֻּגְמָר אֶלָּא לְאַחַר הַסְּעֻדָּה".  מן הסיפא של המשפט ברור שמוגמר הוא דבר שאפשר להביאו אל השולחן. ובתלמוד הבבלי  כתוב: "כל המוגמרות מברכין עליהן בורא עצי בשמים…" מוגמר אחד ומוגמרות אחדים. גומרא או גומרתא בארמית היא גחלת, ומוגמר הוא עץ או יֶרֶק שהיו מניחים על האש כדי שיפיץ ריח – קטורת. מנהג היה בימים ההם להגיש מוגמר ולבשם בו את הבית לאחר הארוחה ואז לברך על אותו מוגמר.

הבלשן דב ירדן הסב את תשומַת לבנו למילה האנגלית perfume. Fūmus בלטינית – עשן, אד,  ו-per, על ידי – על ידי עשן. ייתכן  שהנוהג לבשם את הבית על ידי שרפת עשב ריחני היה נפוץ גם בעמים אחרים. ד

וברי העברית החדשה, לא כולם הכירו את המילה מוגמר, וקשרו אותה למילה המוכרת – גמור. וכך קיבל הניב "לברך על המוגמר" משמעות חדשה – לברך על הדבר הגמור.

מנחם: נורית אלרואי, תודה רבה.

מה דעתך על אלה?

מכה אשר לא כתובה בתורה  אבן מקיר תזעק קוטל קנים בור כרה ויחפרהו