רֵד אֵלֵינוּ אֲוִירוֹן, קַח אוֹתָנוּ לַמָּרוֹם. נִתְרוֹמֵם מֵעַל הָרִים וְנִהְיֶה כַּצִּפֳּרִים – על הקרב בין המילים מטוס ואווירון.
מנחם: שלום נורית אלרואי – כאן, מקורקע באולפן, מנחם פרי. "רד אלינו אווירון" – נראה שבימינו נשאר האווירון רק בשיר הילדים הזה.
נורית: נכון, היום כולנו אומרים 'מטוס', והאווירון נעלם לו, אולי מפני ש'מטוס' קצר יותר, ואולי מפני שהמילה גזורה משורש הפועל לטוס.
את המילה אווירון חידש איתמר בן אב"י, בְּנוֹ של אליעזר בן יהודה, לפני כמאה שנה משום שהכלי הענקי הזה מתנועע באוויר, ואולי גם משום שצליל המילה מזכיר את השם הצרפתי שלו – avion.
המילה פורסמה בפעם הראשונה בעיתונו של בן-יהודה 'הצבי'. לפני כן כּוּנָה אמצעי התעופה הזה בְּסֵפֶר בַּעריכת נחום סוקולוב אניית אוויר.
מנחם: אניית אוויר – זה מזכיר נמל תעופה.
נורית: נכון. מכל מקום גם ביאליק חידש מילה לאניית האוויר. הוא גזר אותה מן הפועל 'לטוס' הממיר בלשון חכמים את הפועל המקראי 'לעוף' וכך נולד המטוס. מאותו שורש גזר ביאליק את טַיָיס ואת טַיִס, את טִיסָה ואת טייסת – לַהֲקת מְטוסים, וּמֵאז נתחדשו גם טיסן, מַטָס ועוד.
בהתחלה הייתה תחרות בין שתי המילים, ובסופו של דבר ניצֵחַ המטוס. אבל כאשר כתבה חינגה סמילר את המילים של השיר וּפַניָה וַגְמָן-שלונסקי הלחינה אותו, עדיין נהגו לקרוא לו – אווירון.
מנחם: תודה רבה לנורית אלרואי.
כתיבת תגובה