בתנ"ך מופיע נתתה, עשיתה ועוד באות ה"א בסוף – אז מדוע היום כותבים: נתת, עשית בלי ה"א?
@yiramne נכתב על ידי מישהו שלא הגה יומם ולילה #לשון #שבועות #כתיב #כתיבה #והגית
תמלול:
צריך להיות "והגית" בלי ה"א בסוף כי כך מופיע בפסוק בתנ"ך: לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה.
וכשמצטטים פסוק – כותבים כמו במקור. אילו במקור היה כתוב: והגיתה – היינו מצטטים כך.
אבל רגע: למה שיהיה כתוב והגיתה? הרי בעברית כשמדובר בנוכח (אתה) בזמן עבר כותבים בלי ה"א: אמרת, שמרת, הגית (בלי ה"א), ולא: אמרתה, שמרתה, הגיתה (בה"א).
פה מצפה לכם הפתעה: בתנ"ך מוצאים כתיבים כאלה!
- וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל יוֹנָתָן […] מֶה עָשִׂיתָה – בה"א
- וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי – נתתה בה"א.
אגב, נתתה מופיע 64 פעמים בתנ"ך לעומת נתת בלי ה"א שמופיע רק 29 פעמים.
גם בכתבי יד של לשון חז"ל רואים שנמשכה הכתיבה של פעלים בעבר בה"א.
חשוב לציין שיש היגיון בכתיבה בה"א, בין השאר, כי אם כותבים אתה בה"א, טבעי שנכתוב כתבתה בה"א, וכמו כן טבעי שנרצה לבדל בין כתבתָ (זכר) ובין כתבתְ (נקבה), שנכתבים אותו הדבר, ולכן הגיוני לכתוב: כתבתה בה"א (לזכר).
אז מדוע באמת בימינו נקבע שהתקן הוא כתבת וכדומה בלי ה"א?
כי דרך המלך במקרא – בלי ה"א, וכשהמציאו את הדפוס תיקנו המדפיסים את לשון חז"ל והורידו את הה"א בהשפעת הכתיב הרווח בתנ"ך, וכך המשיכו לכתוב בעברית החדשה וזה התקן שנקבע בעברית שלנו.
כתיבת תגובה