נדבר על הסוף שלנו! ‏(פרשת קרח‏)

• ס-ו-פ מלשון סוֹף, דבר שהגיע אל סופו, כלומר כלה ונשמד, כמו: אֹכְלֵי בְּשַׂר הַחֲזִיר וְהַשֶּׁקֶץ וְהָעַכְבָּר יַחְדָּו יָסֻפוּ נְאֻם יְהוָה – יסופו = יושמדו.
  וכן בהשאלה, כמו במגילת אסתר: וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם – לא יושמד, לא ייעלם.
• השורש א-ס-פ מלשון מוות, כמו: הַצַּדִּיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים – הם מתים.

מה ראינו פה? שלושה שורשים-אחים (ס-פ-ה, ס-ו-פ, א-ס-פ) שאותיות השורש ס-פ משותפות להם, ומשמעם אחד.