על צורות בינוני של נקבה: קוראה או קוראת, הולכה או הולכת, לומדה או לומדת, שופטה או שופטת.
שרי-שולמית מסינג מתל-אביב שואלת אותנו אם יש הבחנה בין 'קוראה' ל'קוראת', ואם אחת הצורות איננה תקינה.
יש קוראת, ויש קוראה. יש הולכת ויש הולכה.
את שתי הצורות מוצאים בתנ"ך: "החיה ההולכת על ארבע", כתוב בתורה, בספר ויקרא, וירמיהו הנביא אומר: "הולכה היא על כל הר גבוה". "כאש אוכלת בראש ההר" – כך מתואר כבוד אלוהים לפני מעמד הר סיני, אבל: "כי ה' אלוהיך אש אוכלה הוא" – בספר דברים. על דבורה הנביאה כתוב תחילה: "וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה", ואחר כך: "… הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא": כאן יושבת, וכאן: שופטה.
בתנ"ך מוצאים אפוא את שתי הצורות. וביאליק, בשיר הילדים לכבוד חמוטל כותב: "מה אוכלה חמוטל – פרי הגן מלוא הסל. מה שותה חמוטל – מלוא גביע אגלי טל. מה לומדה חמוטל – אל תשאל אל תשאל. חמוטל לא לומדה כלל". אוכלה ו-לומדה – הצורות האלה נחשבות היום ספרותיות יותר, אך המילה 'קוראה' נשמעת גם בדיבור.
נכון אפוא לומר 'קוראת' וגם 'קוראה', ואין ביניהן כל הבחנה של משמעות: 'קוראת ספר', וגם: 'קוראת לחבריה', ובשני הצירופים יפה לומר גם: קוראה.
כתיבת תגובה