על המשמעות המקורית של "השכם והערב" ואיך היא התפתחה למשמעות ימינו.
"וַיִּגַּשׁ הַפְּלִשְׁתִּי הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב וַיִּתְיַצֵּב אַרְבָּעִים יוֹם" כתוב במבוא לסיפור דוד וגלְיית. בוקר וערב הציקו הפלשתים לישראל. אך בשל המשמעות הנלווית כאן – יום אחר יום, שוב ושוב, קיבל הביטוי הזה בלשון ימינו את המשמעות של פעולה חוזרת, לאו דווקא בבוקר ובערב.
למשמעות הזאת תרם גם הביטוי "הַשְׁכֵּים וְשָׁלֹחַ" המובא ארבע פעמים בלשונו של ירמיהו: "שָׁלַחְתִּי אֲלֵיהֶם אֶת עֲבָדַי הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ". אפשר להבין: הקדמתי לשלוח את הנביאים, אבל גם: שלחתי את הנביאים שוב ושוב. המשמעות השנייה – שוב ושוב – מקבלת חיזוק גם מן המבנה המקראי המוכר לנו: 'אמרתי חזור ואמור', כבלשונו של יחזקאל – "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב".
בהשפעת המבנה הזה, המשמש להבעת המשמעות 'שוב ושוב', הבינו גם "שלחתי… השכם ושלוח" במשמע 'שלחתי שוב ושוב', וכך קיבל הביטוי "השכם והערב" גם הוא את המשמעות של פעולה חוזרת. כיום זה השימוש הרגיל, למשל: "מחקרים על מזון מזיק מתפרסמים השכם והערב".
מעניין, גם הביטוי "חדשים לבקרים", ממגילת איכה – במרכזו השעה המוקדמת – הבוקר, ומשמעו – שוב ושוב. "השכם והערב" ו"חדשים לבקרים".
כתיבת תגובה