גלו אם יש קשר בין השכמה ובין שֶכם ולמה אנחנו לא מבקשים הערה אלא השכמה.
ביומיים האחרונים דיברנו על הביטוי 'השכם והערב' ועל שימושו של הפועל 'להשכים'. מה מקורו של הפועל הזה?
מקובל לקשור אותו אל המילה 'שֶׁכם', ובתנ"ך – שְׁכֶם, ולהסביר שביסודו המשמעות – להניח דבר על שכמה של בהמה, מאחר שזאת הייתה פעולתם של המקדימים לקום לפני צאתם לעבודה או לדרך.
ואולם נראה ששכמו של האדם הוא חלק הגוף הנשלח קדימה בעת ההליכה, והמוטה לפנים לשם נשיאת משא על הגב: "ויט שכמו לסבול", אומר יעקב על בנו יששכר, וכשפנה שאול ללכת מעם שמואל הפך אלוהים את לבו והוא החל להינבא: "וְהָיָה כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ" כתוב שם – השכם פונה ראשון, ואחריו הגוף כולו. ייתכן אפוא שהמשכים קשור אל 'מטה השכם': המשכים לקום כאילו שולח את שכמו לפניו. ומאחר שהמטה שכם מכין את עצמו למשא, למטען שיונח על שכמו, "הִטָּה שכם" משמעו – קיבל עליו נטל, נרתם למטרה כלשהי.
היום המילה 'השכים', והביטוי 'השכים קום' משמשים בעיקר שלא בלשון הדיבור, ובדיבור אומרים קם, או התעורר – לפי ההקשר אבל מעניין – מי שקשה לו להתעורר אינו מבקש "הערה" אלא השכמה, כנראה מפני ש'הערה' תפוסה לעניין אחר.
ביקשתי שיעירו אותי, אבל: ביקשתי השכמה.
כתיבת תגובה