אוכל מתובל או מתובלן? וגם: על המקור המפתיע של המילה תבלין!
אוכל מתובל או מתובלן, נשאלנו.
היסטוריה מעניינת יש למילה תבלין. תבלין היא מעיקרה צורת רבים בשפה הארמית. רבים של המילה תבל. "הַמּוֹצִיא עֵצִים, כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה. תַּבְלִין, כְּדֵי לְתַבֵּל בֵּיצָה קַלָּה", כתוב במשנה, במסכת שבת. תבלין – צורת רבים, ועל כך אפשר ללמוד ממשפטים כגון: "תַּבְלִין נִדּוֹכִין בְּמָעוֹךְ שֶׁל עֵץ". צורת הרבים הארמית "תבלין" משמשת בהקשר עברי. אבל מאחר שהצורה הארמית לא הייתה מובנת, שהלוא בעברית היינו אומרים תְּבָלִים, ראו בה צורת יחיד, הוסיפו על גביה את סיומת הרבים והתקבלה צורת רבים חדשה – תבלינים.
הצורה תבלינים, מעיקרה, כמוה כמאמר הילדים: צ'יפסים. צ'יפס נתפס אצלם כיחיד, והם מוסיפים את סיומת הרבים העברית. אבל היום אין להשיב, כמובן, את התהליך הזה לאחור.
היום תבלין – יחיד, והרבים – תבלינים. אבל הנה מתברר שבשנים האחרונות מתרחש שלב נוסף בתהליך הזה: מן המילה תבלין גזרו את הפעלים – לתבלן ומתובלן. עד כה נהגנו, כמו במקורותינו – לתבל את המאכלים, וכך מומלץ לנהוג גם במטבח בן ימינו: ה"תבלון" אינו מוסיף שום טעם לפועל הישן והטוב: לתבל. אוכל מתובל.
כתיבת תגובה