על גלגולי הביטוי: שיכוך האוזן היה לשיבור האוזן, והיום הוא סיבור האוזן.
השר אמר את הדברים כדי לסבר את האוזן. נעמי עדן מרמת גן שואלת אותנו על סיבור האוזן:
מסברים את האוזן או משברים את האוזן?
אבותינו, מתברר – שיברו את האוזן. על הפסוק המתאר את ירידתו של אלוהים מהר סיני, ואת ההר העשן ככבשן אומר רש"י, שנאמר 'כבשן' כדי "לשבר את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע". כלומר, לשבר את המחסום שהוא האוזן ולהבקיע דרך אל השכל. נראה שהביטוי 'לשבר את האוזן' לא היה ברור די הצורך, ובלשון ימינו שינו אותו, גם בספרות, לביטוי 'לסבר את האוזן'. כלומר, לעשות את הדברים סבירים, מובנים.
נזכיר כאן, שעתיק משני הביטויים האלה הצירוף: לשכך את האוזן, כלומר – לרככה עד כי יעבור דרכה המסר. בפירוש לאותו הפסוק המתאר את הר סיני כמעין כבשן אומר מדרש המכילתא כמה מאות שנים לפני רש"י: "לשכך האוזן מה שהיא יכולה לשמוע". בדיוק כלשונו של רש"י, אך במקום 'לשבר' – 'לשכך'.
תמונה כמעט הפוכה – במקום שבירה – ריכוך. אבל המשמעות – אחת. שיכוך האוזן היה לשיבור האוזן, והיום הוא סיבור האוזן.
כתיבת תגובה