קפה עם חלב או קפה בחלב? באילו מקרים ה"עם" פסולה, ובאילו מקרים היא מקובלת לגמרי?
קפה עם חלב, תה עם נענע, לחמנייה עם חמאת שום. מיום שנתחייתה העברית יש המנסים לעקור את ה"עם" הזאת ולומר במקומה "ב": קפה בחלב ותה בנענע. על מה הם מבססים את הצעת התיקון? אולי על פסוקים בתנ"ך כגון: "לא תבשל גדי בחלב אמו", וגם במשנה: "בשר בחלב" ו"יין במים".
ואולם נראה שמתקני הלשון הפריזו מעט בתיקונם. אומנם פעמים רבות השימוש במילת היחס עם שאול מלשונות אחרות ואיננו כרוח העברית. למשל: "לנסוע עם רכבת", "ללכת עם מעיל". כאן ראוי באמת להציע: לנסוע ברכבת, ללכת במעיל.
אדם הולך עם חברו. עם חברו, מפני שיש ביניהם סימטריה, הדדיות. ואילו הנוסע ברכבת – אין בינו לבין הרכבת הדדיות. הרכבת מסיעה אותו והוא נוסע בה.
עכשיו נבחן שוב את התה והקפה: מכינים קפה ומוזגים לתוכו חלב. התוצאה היא: קפה עם חלב. וגם: תה עם נענע, ולחמנייה עם חמאת שום. כמובן, מי שבוחר לומר: לחם בחמאה או תה בחלב – אמירתו משובחת, ובלבד שלא יפסול את הנהוג: קפה עם סוכר ולחם עם גבינה.
בתיאבון!
כתיבת תגובה