הוויכוח איך אומרים "נקדישך ונעריצך", "יתגדל ויתקדש" ו"בורא פרי הגפן", הסבר מה פשר שמות הנוסחים "שאמי" ו"ספרד", ומענה לשאלה אם התפילה נתקנה בלשון המקרא או בלשון חז"ל ולמה זה חשוב כל כך.

להאזנה ב-itunes לחצו כאן | להאזנה ב-Podcast Addict לחצו כאן.

הינה ההסכת גם ביוטיוב:

מלחמת הסידורים ותיקוני הנוסח בהם מאז ועד היום: האם לשון התפילה מושתת על לשון המקרא או על לשון חז"ל או שמא מדובר במזיגה של השתיים, על השינויים שחוללו האשכנזים בסידור התפילה כולל השפעה שלילית שלהם על סידורי הספרדים ועל תופעת ספירת המילים או האותיות בתפילה ובברכות והשפעתן על הנוסח.

שיחה מיוחדת עם פרופ' חיים כהן על לשון התפילה ונוסח התפילה: סקירה על התיקונים בתפילה (מרבי שבתי סופר, דרך הרב זלמן הענא, רבי יעקב עמדין וכלה ברב מאיר מאזוז), באיזה סידור פרופ' כהן עצמו מתפלל ואם הוא מתקן אותו לפי הנוסח הקדום.

הנושאים הלשוניים שעסקנו בהם בפרק:

  • נקדישך ונעריצך
  • ברוך חי העולמים
  • מקיץ נרדמים (בנשמת כל חי)
  • תשבחות / תושבחות
  • יתגדל ויתקדש
  • אפילו שעה אחת; ויעשו כולם אגודה אחת 
  • אי אפשר
  • כל נדרי; כל עצמותיי
  • ותערב לפניך עתירתנו
  • שהכל נהיה בדברו
  • בורא פרי הגפן, משיב הרוח מוריד הגשם 
  • מודים אנחנו לך שאתה
  • מניין

וגם על הניסוח בברכות – למה פותחים ב"אתה" ועוברים לנסתר ("שהכל נהיה בדברו" ולא "בדברך"), מה פשר שמות הנוסחים: "שאמי", "ספרד" ועוד הפתעות.


חיים כהן – פרופסור ללשון העברית באוניברסיטת תל אביב. בעבר כיהן כראש החוג ללשון העברית וכראש התוכנית בעריכה לשונית וכן כראש בית הספר למדעי היהדות באוניברסיטה זו.


הרחבה ודברים שהוזכרו בפרק (כולל מידע על לשון התפילה בסידורים ספרדיים ושל עדות המזרח):

בונוס:

הפרק גזור לפי נושאים

.

רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא? רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"