האמרה "מעשה אבות סימן לבנים" נשמעת כאילו אמרו אותה חז"ל, אבל מתברר שמוצאים אותה רק מלשון ימי הביניים.
האמרה "מעשה אבות סימן לבנים" נשמעת כאילו אמרו אותה חכמינו ז"ל, אך כפי שהראה החוקר בן-ציון פישלר מוצאים אותה בעברית רק בלשון ימי הביניים.
אמנם בכמה מקומות במקורות התלמודיים אפשר לראות רמז לשוני לאמרה: על הפסוק "מה האבנים האלה לכם" – 12 האבנים שנתבקשו בני ישראל להביא למזכרת מחציית הירדן – התלמוד אומר: "סימן לַבָּנים שעברו אבות את הירדן". והמדרש אומר, על ישיבתו של אברהם פתח האוהל לקראת בוא המלאכים, שאלוהים הורה לאברהם: "שב, אתה סימן לבניך!" – כשם שאתה יושב ורוח אלוהים עומדת מעליך, כך היא תעמוד מעל בניך. במדרש אחר, מדרש תנחומא אומרים: "סימן נתן לו הקדוש ברוך הוא לאברהם שכל מה שאירע לו אירע לבניו".
על בסיס המדרשים האלה כתבו פרשנים כמה וכמה ניסוחים של אותו הרעיון: "כל מה שאירע לאבות סימן לבנים", "האבות – סימן לבנים", ו"מעשי אבות יעשו בנים", ו"מעשה אבות ירשו בנים".
כל אלה, מראה פישלר, סללו את הדרך לנהוג במאות השנים האחרונות בספרות השאלות והתשובות, בספרי המוסר ובספרות העברית: מעשה אבות סימן לבנים.
כתיבת תגובה