קטגוריה תחום מקרא

"על פירות האילן מברך 'בורא פרי העץ'", נכתב במשנה (ברכות ו, א). מה ההבדל בין עץ ובין אילן?

האם רק הצמח נובל אבל האדם נופל? ואולי גם ההפך? ואיך שניהם קשורים לנבלה של האריה? על גלגולי השורש נב"ל והקשר בין נב"ל ובין נפ"ל

מה הקשר בין טב"ע במובן שקיעה למילים טבעת, מטבע וטֶבַע, הן במשמעות העולם והסביבה (חיק הטבע) והן במשמעות אופי ותכונה (טבעו של האדם)? על גלגולי השורש טב"ע

מתברר שהמילה "פי" עברה יותר מגלגול אחד במשמעות שלה מאז שימושה בתנ"ך ועד שימושה בלשון חז"ל ואף בלשון ימינו

יכול להיות שאותה מילה תציין דבר והיפוכו? זה נדיר, אבל קורה, כגון במילים לאַבֵּק ולדַשֵּׁן. על כך ועל ההבדל בין לְהַשְׁרִישׁ ובין לְשָׁרֵש, לְהַבְעִיר ובין לְבַעֵר בפינתנו הפעם

ירקרק, אדמדם – היום אנו מבינים שהכוונה לפחות ירוק ולפחות אדום. אבל האם כך המשמעות גם במקרא או שבדיוק ההפך – חזק יותר מירוק וחזק יותר מאדום?

"האישה הזאת משריצה ילדים" – היום המשפט נשמע מוזר כי אנו רגילים שמשריצה נאמר רק על בעלי חיים, אבל בתנ"ך משריצה עולה גם על בני אדם. כאן נדבר על ההבדל בין משריצה, ממליטה, מולידה ומטילה, למִן המקרא ועד היום

איבר קטן יש בו באדם, אבל שמו מלא עושר לשוני: גם איבר ראיה, גם חור או טבעת, גם מקור מים, גם משטח או מראֶה, גם לשקול בדיוק וגם לעיין בספר, ואפילו להיות עוין כלפי מישהו * על גלגולי ההוראה של מילה עין

העברית המקראית שונה מהעברית שבפינו. בלשון המקרא השתמשו גם בצורות מיוחדות כדי לציין פעולות בזמן עתיד או בציווי, ומעט מהצורות האלה השתמרו בשירה של היום, כגון הָבָה נָגִילָה (=הַב, נָגִיל), כל שנבקש לוּ יְהִי (=יהיה)

ראש ההר, רגלי ההר, גב ההר, צלע ההר, בטן ההר – אלה רק דוגמות אחדות לשימוש מושאל של איברי גוף. כאן נדגמים שימושים אלה ואחרים, ואף נדון בתופעה