עברית. לשון. שפה

קטגוריה תחום מקרא

מרוב עצים לא רואים את האילנות

"על פירות האילן מברך 'בורא פרי העץ'", נכתב במשנה (ברכות ו, א). מה ההבדל בין עץ ובין אילן?

נבל ברשות התורה

האם רק הצמח נובל אבל האדם נופל? ואולי גם ההפך? ואיך שניהם קשורים לנבלה של האריה? על גלגולי השורש נב"ל והקשר בין נב"ל ובין נפ"ל

טֶבֶע שֵני

מה הקשר בין טב"ע במובן שקיעה למילים טבעת, מטבע וטֶבַע, הן במשמעות העולם והסביבה (חיק הטבע) והן במשמעות אופי ותכונה (טבעו של האדם)? על גלגולי השורש טב"ע

פי כמה וכמה

מתברר שהמילה "פי" עברה יותר מגלגול אחד במשמעות שלה מאז שימושה בתנ"ך ועד שימושה בלשון חז"ל ואף בלשון ימינו

הפוך על הפוך

יכול להיות שאותה מילה תציין דבר והיפוכו? זה נדיר, אבל קורה, כגון במילים לאַבֵּק ולדַשֵּׁן. על כך ועל ההבדל בין לְהַשְׁרִישׁ ובין לְשָׁרֵש, לְהַבְעִיר ובין לְבַעֵר בפינתנו הפעם

החליף צְבעים

ירקרק, אדמדם – היום אנו מבינים שהכוונה לפחות ירוק ולפחות אדום. אבל האם כך המשמעות גם במקרא או שבדיוק ההפך – חזק יותר מירוק וחזק יותר מאדום?

ההר הוליד שרץ

"האישה הזאת משריצה ילדים" – היום המשפט נשמע מוזר כי אנו רגילים שמשריצה נאמר רק על בעלי חיים, אבל בתנ"ך משריצה עולה גם על בני אדם. כאן נדבר על ההבדל בין משריצה, ממליטה, מולידה ומטילה, למִן המקרא ועד היום

במלוא העין

איבר קטן יש בו באדם, אבל שמו מלא עושר לשוני: גם איבר ראיה, גם חור או טבעת, גם מקור מים, גם משטח או מראֶה, גם לשקול בדיוק וגם לעיין בספר, ואפילו להיות עוין כלפי מישהו * על גלגולי ההוראה של מילה עין

הבה נגילה!

העברית המקראית שונה מהעברית שבפינו. בלשון המקרא השתמשו גם בצורות מיוחדות כדי לציין פעולות בזמן עתיד או בציווי, ומעט מהצורות האלה השתמרו בשירה של היום, כגון הָבָה נָגִילָה (=הַב, נָגִיל), כל שנבקש לוּ יְהִי (=יהיה)

בכל רמ"ח איבריו

ראש ההר, רגלי ההר, גב ההר, צלע ההר, בטן ההר – אלה רק דוגמות אחדות לשימוש מושאל של איברי גוף. כאן נדגמים שימושים אלה ואחרים, ואף נדון בתופעה

« פוסטים ישנים רשומות חדשות »

© 2023 לשוניאדה — פועל על WordPress

Theme by Anders NorenUp ↑