מתברר שמאחורי כמה מהשורשים שאתם מכירים, מסתתר שורש קטן יותר, בעל שני עיצורים ("אותיות") בלבד, שמתחבא בשורשים שונים בעלי משמעות קרובה
שבירת מיתוס: כולנו מכירים את כ"ף הדמיון ("הוא מתנהל כמלך המשרד"), כ"ף השיעור ("כמאה אנשים הגיעו לגמר") וכ"ף של זמן "כש" ("כשתגיע נתחיל"), אבל יש עוד כ"ף אחת שנשכחה, ואולי מכשירה את הצורה שמתקני הלשון רגילים למגר
מה אתם קונים: ריבת אפרסק או אפרסקים, מדוע אנחנו קונים עגבניות (ברבים) אבל על השלט בשוק כתוב: עגבנייה 9.90 לקילו, מדוע הסיפור נקרא "האריה שאהב תות" בעוד אנחנו אוהבים תותים, ובאילו שפות אין(!) יחיד ורבים – על השימוש ביחיד או ברבים בשמות
"שגיאות" בשפת הילדים | לשון הטוקבקים: איך מעבירים מסר במילה אחת? | מסתורין-סתר, כלב-לב: על קשר מטעה בין מילים – לרגל שבוע העברית, קולולושה פוגש את עברית על הבר בזום. התוצאה: שלושה פרקים "חיים" של קולולושה בהשתתפותכם! ההרשמה חינם
מאיזו שפה הכי קשה לתרגם לשפה אחרת, האם תרגום הוא יצירה חדשה של המתרגם, איך מצליחים לתרגם קטע שיש בו משחק מילים, ומהם שלושת העקרונות המרכזיים שחשוב לדעת כדי להיות מתרגם טוב הן בתחום הפרוזה והן בתחום השירה – הכול על עולם התרגום
מה עושים כשיש פער בין השם הרשמי שנתנה הוועדה ובין השם בפי תושבי המקום, מה קורה כאשר שר בממשלה בא לטקס חנוכת מקום על שמו בעוד הוועדה פוסלת את השם, כיצד השם הלועזי "רמת טראמפ" עבר את הוועדה אשר מתנגדת לשמות לועזיים, וגם על מחלוקות פוליטיות בוועדת השמות הממלכתית
איך עולם הלשון עוזר לנו לזהות שמות מקומות עתיקים בארץ, למה דווקא הציונות והשיבה לארץ פגעו בשמות היישובים העתיקים, ומדוע דווקא בארץ שיעור השתמרות השמות הקדומים גבוה יחסית לשאר המקומות בעולם – שיחה עם פרופ' יואל אליצור: איש לשון וחוקר בתחום הגאוגרפיה המקראית בזיקה לימינו
ב"מדור הפודקאסטים" של ישראל היום ממליצים על ההסכת בהגשתי "קולולושה"
האם האקדמיה ללשון תכשיר בעתיד את הצורה "שלוש שקל", למה אין צעירים בקרב חברי האקדמיה, מה דעתו על "השפה המגדרית" ומה האתגר הגדול ביותר של העברית היום – שיחה פתוחה עם הנשיא היוצא של האקדמיה ללשון העברית
לא תאמינו איך בעבר אמרו "עצמאות", "שר אוצר", "משטרה" ו"רמטכ"ל" – אתם מוזמנים להכיר כמה מהמילים ששימשו את היישוב המתחדש בארץ ישראל בראשיתו
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑