איגדתי מבול של קבוצות וואטסאפ וטלגרם שעוסקות בעולם הלשון: גם קבוצות דיונים וגם קבוצות שקטות, כולל קבוצה שקשורה לאבשלום קור! שווה להצטרף ולהחכים
נצא למסע מתקופת המקרא, דרך תקופת חז"ל וימי הביניים ועד ימינו בשאלת המשמעות של שמות עונות השנה: סתיו, חורף, אביב, קיץ. התוצאות מפתיעות
למה בית בשיר נקרא "בית", מה החידוש הגדול של שירת ספרד, ועל הוויכוח שהתעורר בעקבות אימוץ המשקל הערבי לשירה העברית – על מאפייני שירת הקודש ושירת החול בספרד המוסלמית
שוק על (=עם) ירך, שלמה המלך דיבר עם (=על) החיות, שמואל התאבל אל (=בגלל) שאול – עוד מילים שכולנו משתמשים בהן במחשבה שיש להן רק פירוש אחד, אך יש להן עוד הרבה משמעויות. מהטור החודשי שלי במגזין עכשיו 14
מהם מאפייני הפיוט הקלסי בארץ ישראל, מי היו הפייטנים הגדולים של התקופה שפיוטיהם הפכו לחלק מהתפילה ואילו מילים הם תרמו לעברית ימינו – הכול על לשון הפיוט הקלסי בארץ ישראל
איך הוגים "שלהי" (שלהי קיץ), האם נכון לומר "שלט רחוק/רחק" ואיך הוגים "שנהב" ברבים? בחנו את עצמכם בעזרת החלק האחרון של מילון ההגייה הנכונה
הכירו את המילים הקטנות שכולנו משתמשים בהן במחשבה שיש להן רק פירוש אחד, אך מתברר שבמקור יש להן עוד הרבה משמעויות – מהטור החודשי שלי במגזין עכשיו 14
וגם: על סוגיית יידוע ראשי תיבות (חבר הכנסת = הח"כ או חה"כ), ועל שם קיבוצי – למה אנחנו אומרים "אורז ועדשים, בצל וקישואים": מתי ביחיד (אורז, בצל) ומתי ברבים (עדשים וקישואים). שתי נשות האקדמיה ללשון בהרצאות על עניינים מעולם הלשון
למה הוא אינו מקבל את שמות התחנות בניקוד, האם הוא מקריין במלעיל או במלרע את שמות התחנות "שוק הכרמל" ו"אלי כהן" והאם גוגל-מוגל באמת עוזר כשצרודים – שיחה עם הכרוז והקריין אייל גלברג
המגזין מוצש מבית מקור ראשון הזכיר את הטיקטוק שלי בכתבה על עולם "בית המדרש של הטיקטוק"
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑