לשוניאדה

עברית. לשון. שפה

עמוד 15 מתוך 86

פרק 52: למה לאקדמיה ללשון אין שם עברי? / פרופ' משה בר-אשר, הנשיא היוצא של האקדמיה ללשון

האם האקדמיה ללשון תכשיר בעתיד את הצורה "שלוש שקל", למה אין צעירים בקרב חברי האקדמיה, מה דעתו על "השפה המגדרית" ומה האתגר הגדול ביותר של העברית היום – שיחה פתוחה עם הנשיא היוצא של האקדמיה ללשון העברית

מילים מימי אנו באנו

לא תאמינו איך בעבר אמרו "עצמאות", "שר אוצר", "משטרה" ו"רמטכ"ל" – אתם מוזמנים להכיר כמה מהמילים ששימשו את היישוב המתחדש בארץ ישראל בראשיתו

כל קבוצות הלשון שיש בוואטאספ

איגדתי מבול של קבוצות וואטסאפ וטלגרם שעוסקות בעולם הלשון: גם קבוצות דיונים וגם קבוצות שקטות, כולל קבוצה שקשורה לאבשלום קור! שווה להצטרף ולהחכים

האם באמת יש ארבע עונות לשנה?

נצא למסע מתקופת המקרא, דרך תקופת חז"ל וימי הביניים ועד ימינו בשאלת המשמעות של שמות עונות השנה: סתיו, חורף, אביב, קיץ. התוצאות מפתיעות

פרק 51: לשון הפיוט הספרדי בעידן "תור הזהב" / פרופ' אפרים חזן

למה בית בשיר נקרא "בית", מה החידוש הגדול של שירת ספרד, ועל הוויכוח שהתעורר בעקבות אימוץ המשקל הערבי לשירה העברית – על מאפייני שירת הקודש ושירת החול בספרד המוסלמית

עוד משמעויות מפתיעות של מילים מוכרות

שוק על (=עם) ירך, שלמה המלך דיבר עם (=על) החיות, שמואל התאבל אל (=בגלל) שאול – עוד מילים שכולנו משתמשים בהן במחשבה שיש להן רק פירוש אחד, אך יש להן עוד הרבה משמעויות. מהטור החודשי שלי במגזין עכשיו 14

פרק 50: לשון הפיוט הארץ־ישראלי הקדום / פרופ' אפרים חזן

מהם מאפייני הפיוט הקלסי בארץ ישראל, מי היו הפייטנים הגדולים של התקופה שפיוטיהם הפכו לחלק מהתפילה ואילו מילים הם תרמו לעברית ימינו – הכול על לשון הפיוט הקלסי בארץ ישראל

מילון הגייה הנכונה: האותיות ש-ת

איך הוגים "שלהי" (שלהי קיץ), האם נכון לומר "שלט רחוק/רחק" ואיך הוגים "שנהב" ברבים? בחנו את עצמכם בעזרת החלק האחרון של מילון ההגייה הנכונה

עם הלשון בחוץ – משמעויות מפתיעות של מילים מוכרות

הכירו את המילים הקטנות שכולנו משתמשים בהן במחשבה שיש להן רק פירוש אחד, אך מתברר שבמקור יש להן עוד הרבה משמעויות – מהטור החודשי שלי במגזין עכשיו 14

צפו: עורך לשון או עורך לשוני?

וגם: על סוגיית יידוע ראשי תיבות (חבר הכנסת = הח"כ או חה"כ), ועל שם קיבוצי – למה אנחנו אומרים "אורז ועדשים, בצל וקישואים": מתי ביחיד (אורז, בצל) ומתי ברבים (עדשים וקישואים). שתי נשות האקדמיה ללשון בהרצאות על עניינים מעולם הלשון

« פוסטים ישנים רשומות חדשות »

© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress

Theme by Anders NorenUp ↑