האם האקדמיה ללשון תכשיר בעתיד את הצורה "שלוש שקל", למה אין צעירים בקרב חברי האקדמיה, מה דעתו על "השפה המגדרית" ומה האתגר הגדול ביותר של העברית היום – שיחה פתוחה עם הנשיא היוצא של האקדמיה ללשון העברית
לא תאמינו איך בעבר אמרו "עצמאות", "שר אוצר", "משטרה" ו"רמטכ"ל" – אתם מוזמנים להכיר כמה מהמילים ששימשו את היישוב המתחדש בארץ ישראל בראשיתו
איגדתי מבול של קבוצות וואטסאפ וטלגרם שעוסקות בעולם הלשון: גם קבוצות דיונים וגם קבוצות שקטות, כולל קבוצה שקשורה לאבשלום קור! שווה להצטרף ולהחכים
נצא למסע מתקופת המקרא, דרך תקופת חז"ל וימי הביניים ועד ימינו בשאלת המשמעות של שמות עונות השנה: סתיו, חורף, אביב, קיץ. התוצאות מפתיעות
למה בית בשיר נקרא "בית", מה החידוש הגדול של שירת ספרד, ועל הוויכוח שהתעורר בעקבות אימוץ המשקל הערבי לשירה העברית – על מאפייני שירת הקודש ושירת החול בספרד המוסלמית
שוק על (=עם) ירך, שלמה המלך דיבר עם (=על) החיות, שמואל התאבל אל (=בגלל) שאול – עוד מילים שכולנו משתמשים בהן במחשבה שיש להן רק פירוש אחד, אך יש להן עוד הרבה משמעויות. מהטור החודשי שלי במגזין עכשיו 14
מהם מאפייני הפיוט הקלסי בארץ ישראל, מי היו הפייטנים הגדולים של התקופה שפיוטיהם הפכו לחלק מהתפילה ואילו מילים הם תרמו לעברית ימינו – הכול על לשון הפיוט הקלסי בארץ ישראל
איך הוגים "שלהי" (שלהי קיץ), האם נכון לומר "שלט רחוק/רחק" ואיך הוגים "שנהב" ברבים? בחנו את עצמכם בעזרת החלק האחרון של מילון ההגייה הנכונה
הכירו את המילים הקטנות שכולנו משתמשים בהן במחשבה שיש להן רק פירוש אחד, אך מתברר שבמקור יש להן עוד הרבה משמעויות – מהטור החודשי שלי במגזין עכשיו 14
וגם: על סוגיית יידוע ראשי תיבות (חבר הכנסת = הח"כ או חה"כ), ועל שם קיבוצי – למה אנחנו אומרים "אורז ועדשים, בצל וקישואים": מתי ביחיד (אורז, בצל) ומתי ברבים (עדשים וקישואים). שתי נשות האקדמיה ללשון בהרצאות על עניינים מעולם הלשון
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑