לשוניאדה

עברית. לשון. שפה

עמוד 16 מתוך 86

תיק תקשורת – המאגר המקוון הראשון של כל השמות בתנ"ך

התראיינתי בכל מיני במות לרגל השקת "בעזרת השם" – מאגר השמות מהתנ"ך: טלוויזיה, רדיו, אינטרנט ועוד

"בעזרת השם": המאגר המקוון הראשון של כל השמות בתנ"ך!

מחפשים שם לתינוק שלכם? קבלו את המאגר המקוון הראשון והמקיף של כל שמות הגברים והנשים במקרא (כ-1,600!), כולל הסבר מי האדם מאחורי השם, מה פירוש שמו, הערות מיוחדות ועוד

פרק 48: העברית בראי ההיסטוריה (ג) – מגירוש ספרד עד ימינו / ד"ר חנוך גמליאל

למה המשיכו המגורשים לשמר את שפת ארץ מוצאם, איך קרה שבניגוד לדעתו של הרצל וכנגד כל הסיכויים חזרה העברית להיות השפה הרשמית, כיצד השפיע העידן המודרני (האמנציפציה ועוד) על העברית, מה ארגון אונסק"ו מנסה ללמוד מאיתנו ומהן המסקנות המעשיות מסדרת הפרקים הזו

לשכת התעסוקה: מה עושה יועץ לשון

התראיינתי למקור ראשון וסיפרתי מהו עולם ייעוץ הלשון, איך נראה תהליך העבודה, מה אנשים אינם יודעים על המקצוע, וגם שיתפתי בדילמה מקצועית

זה לא נגמר עד שזה לא נגמר – יש היגיון במשפט הזה?

דיברתי ב"מהצד השני" בכאן 11 על שימושים מעניינים ב"לא" – מלשון חכמים ועד ימינו

"קולולושה" פרק 47: העברית בראי ההיסטוריה (ב) – תקופת חז"ל עד גירוש ספרד / ד"ר חנוך גמליאל

על ההשתלטות של הארמית על העברית, על ההשפעה של כישלון מרד בר כוכבא על העברית, ועל עליית הנצרות והאסלאם והשפעתן על העברית – החלק השני במסע ההיסטורי המשלב את מעמד העברית בתקופות שונות בחיי עם ישראל

על ענייני לשון ופסח – אצל פאולה וליאון (קשת 12)

על המשמעות המפתיעה של פסח ושל המילה אפיקומן, על הצורה "נשתנה" במקום "השתנה" ועוד (אצל פאולה וליאון)

עם הלשון בחוץ – ניבים וביטויים במשמעות שונה מהמקור

פיסוק לא נכון של הניב (קול קורא במדבר), שֵם מקום ששינה את משמעותו לחלוטין (תביא בחשבון), ציטוט פסוקים שאינם קיימים (איש באמונתו יחיה), והבנה מוטעית של המקור (חלומות שווא ידברו) – אוסף ניבים ופתגמים שמשמשים היום במשמעות שונה מהמקור

עם הלשון בחוץ – ניבים וצירופים המשמשים היום במשמעות הפוכה מהמקור

מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי, עֲצַת אֲחִיתֹפֶל ולֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים הם חלק מרשימת ניבים וצירופים שמשמשים היום במשמעות הפוכה מהמשמעות במקור. איך זה קרה?

"קולולושה" פרק 46: העברית בראי ההיסטוריה (א) – תקופת המקרא / ד"ר חנוך גמליאל

על הקשר בין שפה לזהות לאומית, באיזו שפה דיבר אברהם אבינו, על להגים בעברית שבימי המקרא ועוד – חלק ראשון מתוך שלושה המציג את הסיפור ההיסטורי של השפה העברית, מסע של כ-4000 שנה!

« פוסטים ישנים רשומות חדשות »

© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress

Theme by Anders NorenUp ↑