למה עולים לירושלים ולא הולכים לירושלים? מה ראשי תיבות בית"ר? כמה פעמים ירושלים נזכרת בתנ"ך? ומהי החלופה הירושלמית לשק קמח? משאל רחוב משעשע בנושא יום ירושלים – שאילות וחידושים, משמעות של מילים, אוצר מילים, קריאה בקול, תקינות ושם המספר
אט-אט עולים לאתר לשוניאדה התמלילים מפינת הלשון "רגע של עברית" ששודרה שנים רבות ברשת ב ושאת רובם כתבה רות אלמגור-רמון. כרגע יש באתר יותר ממאתיים פינות ועוד היד נטויה
"מרבה נכסים מרבה דאוון" (ולא: דאגה), "באשתו אמרו קול (ולא: קל) וחומר באשת חברו" – על נוסחאות מפתיעות במסכת אבות במגוון תחומים: אוצר מילים, תחביר, סגנון, הגה וצורות, כולל מילים יווניות במסכת
מי בצבא עומד בטור, ומי הוא סגן מחוץ למניין? * לכבוד יום העצמאות: מה מסתתר מאחורי הדרגות הצה"ליות?
על מילים שנשמעות עבריות טהורות אבל יש להן גם מקור לועזי (להיט, משקפיים, תייר), על תשמו"צים אצל חז"ל ובתנ"ך, ועל תשמו"צים מבית היוצר של אקדמיה ללשון – כל מה שרציתם לדעת התשמו"ץ: תרגום שומר משמעות וצליל
מה מסתתר מאחורי המילים חמץ ומצה, איפה נולדו הביטויים "גמר עליו את ההלל" ו"בכבודו ובעצמו", ומדוע פונים לאבי הבן שאינו יודע לשאול בלשון נקבה? * על פסח ושאר ירקות
"בעלי מלשון בעלות, ואני לא הרכוש שלו" – טענה זו שומעים מנשים מסוימות בשנים האחרונות, בלי להביא בחשבון שגם לצמחונים יש מטבח, והוא קשור למילה טבח, ושגם מי שאינו מאמין באסטרולוגיה מאחל "מזל טוב". קצת על אובדן המשמעות המקורית של מילים שכולנו משתמשים בהן היום בלי לחשוב על המשמעות המקורית שעלולה להפריע לאנשים מסוימים
איך בנו של המן הרשע הפך כינוי לעני, ומהי המילה שרבים מתבלבלים בה בשיר פורים ידוע? * פורים שמח!
כמה שפות יש בעולם, מדוע בכל שבועיים נכחדת שפה מן העולם(!) והאם באמת יש לאסקימואים הרבה מילים לשלג – מסע לשוני מסביב לעולם ובו תכירו מילים שלא ידעתם שאתם צריכים, מה המילה הכי בין-לאומית היום ואיך קרה שיש שפה שבה "כן" משמעו "לא" ולהפך
בהשתלמות אחת של כשעה ורבע-וחצי בזום תכירו את כללי הכתיב חסר הניקוד ואיך כותבים: צוהוריים/צהריים, מצויין/מצוין, הייתה/היתה, והכול בליווי כולל דוגמות משעשעות. מספר המקומות מוגבל, מהרו להירשם
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑