עברית. לשון. שפה

Tag אבן עזרא

פרק 96: המאבק על לשון התפילה / פרופ' חיים כהן

הוויכוח איך אומרים "נקדישך ונעריצך", "יתגדל ויתקדש" ו"בורא פרי הגפן", הסבר מה פשר שמות הנוסחים "שאמי" ו"ספרד", ומענה לשאלה אם התפילה נתקנה בלשון המקרא או בלשון חז"ל ולמה זה חשוב כל כך

היהודים שכבשו את הירח: מכתשים בירח על שם יהודים מפורסמים

איינשטיין, אבן עזרא ואילן רמון: גלו כמה וכמה יהודים מתקופות שונות אשר על שמם קרוי מכתש על הירח

אבן עזרא על יציאת מצרים

על ההגיית "אבן" והקשר של המילה לערבית

"קולולושה" פרק 88: חרוז שחושף סודות של 1,000 שנה / ד"ר יעקב עציון

מי המציא את החריזה בשירים היהודים או הגויים, איך החרוזים יכולים לשמש כהקלטות של הגיות קדומות ומה לומדים מכך על הגיית האות קו"ף (קוּף/קוֹף) ועל בית"ר ירושלים

אבן גבירול – איך אומרים את זה?

אבן עזרא, אבן ג'נאח – מה הקשר למילה אֶבֶן?

"מושך עצמו ואחר עימו" – תכירו כלל יסודי בלשון המקרא (פרשת וזאת הברכה)

גלו כלל פרשני־לשוני שיעזור לכם להבין פסוקים רבים

פרק 51: לשון הפיוט הספרדי בעידן "תור הזהב" / פרופ' אפרים חזן

למה בית בשיר נקרא "בית", מה החידוש הגדול של שירת ספרד, ועל הוויכוח שהתעורר בעקבות אימוץ המשקל הערבי לשירה העברית – על מאפייני שירת הקודש ושירת החול בספרד המוסלמית

פרק 50: לשון הפיוט הארץ־ישראלי הקדום / פרופ' אפרים חזן

מהם מאפייני הפיוט הקלסי בארץ ישראל, מי היו הפייטנים הגדולים של התקופה שפיוטיהם הפכו לחלק מהתפילה ואילו מילים הם תרמו לעברית ימינו – הכול על לשון הפיוט הקלסי בארץ ישראל

הניקוד עושה את ההבדל – בין מְתים למֵתים

בהגייה אין הבדל בין המילים בעלות המשמעות השונה אבל בניקוד דווקא יש

אפשר להרוג אדם מת? (פרשת כי תצא)

בתנ"ך אפשר להרוג אדם מת ולהפשיט אנשים ערומים. הינה הפרטים

« פוסטים ישנים

© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress

Theme by Anders NorenUp ↑