א יידישע מאמא

השפה המוכרת של הקהילה היהודית באשכנז הייתה יידיש – גרמנית יהודית. היא החלה להתפתח כנראה לפני כאלף שנה בקרב יהודים שהיגרו מצרפת ומאיטליה לאזור של דוברי גרמנית. באזור זה התפתחו הקהילות של קֶלן, מַיינץ, ווֹרמס ושפַּיֵיר. היהודים אימצו לעצמם מילים מן הגרמנית ויצרו עירוב של גרמנית ועברית. ככל שפה אחרת הלכה היידיש והתפתחה במהלך השנים. כאשר היגרו יהודים לארצות מזרח אירופה, פולין וליטא, קלטה היידיש השפעות מן השפות המדוברות שם. היידיש המדוברת היום אינה אותה שפה שהתפתחה לפני כאלף שנה, אולם מראשית התפתחותה ועד ימינו היא נכתבת באותיות עבריות.

היידיש היא השפה שהשפיעה את ההשפעה הרבה ביותר על העברית החדשה. הסיבה לכך היא שהיידיש הייתה השפה העיקרית שממנה עברו היהודים לדבר עברית, וכמו כן היא הייתה שפת האֵם של רוב הכותבים והפובליציסטים במאה ה-19 וראשית המאה ה-20 שכתבו עברית אבל חשבו יידיש, במודע או שלא במודע.

להלן נדגים השפעה זו במילים ובצירופים, בסדר אותיות הא"ב. חלק מהמילים עברו תהליך של שינוי עיצורים ותנועות מתוך נוחות והתאמה למצוי בעברית (להרחבה בנושא השפעת היידיש על העברית ולעוד דוגמות – עברית בג'ינס, ניסן נצר, אוניברסיטת בן-גוריון תשס"ח. תודה לד"ר דב-בער קוטלרמן מאוניברסיטת בר אילן).

גְרֶפְּס – גיהוק. יידיש: גרעפּץ.

זְבֶּנְג – מכה חדה וכואבת, מהלומה. יידיש: זבענג.

חְרופּ (ומכאן: לחרופ) – שינה עמוקה. יידיש: כראָפּ (נחירה, שינה).

סָלָט – ערבוביה, אי-סדר. יידיש: סאַלאַט.

פּוּלְקֶה – שוק של עוף. יידיש: פּולקע.

פּוּפיק – טבור. יידיש: פּופּיק [בעקבות הרוסית].

שְוויצר – גאוותן, יהיר, מתנשא. יידיש: שוויצער.

שְלוק – לגימה. יידיש: שלוק.

שְפְּריץ (ומכאן: להשפריץ) – סילון מים שניתז על מישהו. יידיש: שפּריץ.

חברמן – חברותי. יידיש: חברהמאן.

נודניק – טרחן. יידיש: נודניק.

שטינקר – מלשן. יידיש: שטינקער (מסריח, מלשין).

פִרגון (ומכאן: לפרגן) – תמיכה ועידוד. יידיש: פארגינען (להסתכל בעין טובה).

נָאגֶ'ס (ומתוך שיבוש: נִיגֶ'ס = טרדן) – טרחן. יידיש: נודיען (להטריד, לשעמם).

אוֹ-טוֹ-טוֹ – כבר, מיד. יידיש: אָט-אָט (הִנֵה), אָט-אָט-אָ (הִנֵה הִנֵה הִנֵה).

תכלס – בפועל, "בשטח", בסופו של דבר. יידיש: תכלית (קרי: תכלֵס).

שוונג – במהירות רבה. יידיש: שוווּנג.

הקריץ – הביא או מצא ממקור לא ידוע. יידיש: אויסקראצן (לגרד מתוך…)

נוּ – מילת זירוז המביעה חוסר סבלנות. יידיש: נו.

הסופית -לֶה – הסופית מביעה חיבה, כגון אבא'לה, אימא'לה, חנה'לה.

הסופית -נִיק – סיומת המבטאת עיסוק או תכונה, בעל תפקיד או תכונה, כגון כלומניק, מוסכניק, אכפתניק, מפד"לניק. (הסיומת מופיעה גם ברוסית.)

הסופית -צִ'יק – סיומת המציינת הקטנה, כגון בחורצ'יק, קטנצ'יק, שמנצ'יק. (הסיומת מופיעה גם ברוסית.)

צירופים וביטויים:

אם לסבתא היו גלגלים אז… – יידיש: ווען די באָבע וואָלט געהאט רעדער…

בלי טובות – יידיש: אָן טובות.

דם חם – מזג חם וסוער. יידיש: הייס בלוט.

חיים משוגעים – יידיש: משוגענע לעבן.

ידי זהב – יידיש: גאָלדענע הענט

ידיים שמאליות – יידיש: צוויי לינקע הענט (שתי ידיים שמאליות)

ילד של אימא – יידיש: דער מאמעס קינד.

ככה-ככה – יידיש: אזוי-אזוי.

כל שני וחמישי – לעתים קרובות. יידיש: יעדן מאָנטיק און דאָנערשטיק.

לגלות את אמריקה – יידיש: אנטדעקן אמעריקע.

לגמור את החודש – יידיש: ענדיקן דעם חודש.

למרוח את הזמן – יידיש: צעשמירן די צײַט.

מאה אחוז – בוודאות. יידיש: הונדערט פּראָצענט.

מה נשמע ככה? – יידיש: וואָס הערט זיך עפּעס?

מה פתאום? – יידיש: וואָס פּלוצעם?

סיפורי סבתא – יידיש: באָבע-מעשיות, קרי: בּוֹבֶּה מַיְסֶס

עיניים גדולות – רצון להרבה יותר ממה שבאמת נחוץ. יידיש: גרויסע אויגן.

עזוב שטויות! – יידיש: לאָז אָפּ די נארישקייטן!

קפוץ לי! – יידיש: שפּרינג מיר!

צירופי "על" – כגון על ארבע, על בטוח, על גלגלים, על הגובה, על השעון, על כל הראש, על הנשמה

צירופי "עִם" – כגון עם האף באדמה, עם האף בשמים, עם יד על הלב, עם יד על הדופק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: