מה הקשר בין "להפריז" ובין "פרזות" ובין אלה ל"להגזים" ול"ארבה"? אילן חיים פור בטורו "פניני עברית".

https://www.freepik.com/free-photo/mixed-nuts-on-towel-group-of-different-nuts-peanut-pistachio-walnuts-organic-nuts_2584189.htm#term=seed&page=1&position=7

אותיות בעלות אותו מוצא לשוני, למשל האותיות זסשר"ץ שמוצאן מהשניים, עשויות להתחלף ביניהן. דוגמא לדבר המילים זעקה לעומת צעקה. כך גם המילים פרוז לעומת פרוץ, כלומר ללא גבול ומידה. ערים פרוזות הם ערים ללא חומה, ויושבי הערים הללו נקראים נקראים פרזים: "הַיְּהוּדִ֣ים הַפְּרָזִ֗ים הַיֹּשְׁבִים֘ בְּעָרֵ֣י הַפְּרָזוֹת֒" (אסתר ט, יט). על ירושלים התנבא הנביא שתתרחב ללא גבול: "פְּרָזוֹת֙ תֵּשֵׁ֣ב יְרוּשָׁלִַ֔ם מֵרֹ֥ב אָדָ֛ם וּבְהֵמָ֖ה בְּתוֹכָֽהּ" (זכריה ב, ח).

בתרגום יונתן תורגמה המילה 'פרזות' במילה: 'פִּצְחִין'. המילה לפצח משמעה לפתוח, כמו לפצח את האגוז או לפצח כתב חידה. החידה נראית בתחילה סתומה וחתומה, ועל ידי שמבררים את פשרה, נראה הדבר כאילו פותחים את סתימתה.

ברבות הימים הפכה המילה פרזים גם לפועל. אדם שמגזים יתר על המידה נקרא מפריז. בתלמוד הובאה מעין ביקורת על אברהם אבינו שהרבה להרהר אחר מדותיו של ה', והיה בכך ביטוי לחסרון באמונה: "מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים? … מפני שהפריז על מדותיו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר: במה אדע כי אירשנה" (בבלי נדרים לב ע"א, ע"פ פירוש הר"ן).

בספרי 'הפכים במקרא ובלשון חכמים' (עמ' שפג), הוכחנו שלמילה גזם יש משמעויות הפוכות. מחד גיסא בהוראה של הפרזה ללא גבול, ומאידך גיסא בהוראה של קצוץ וצמצום. לכן אחד ממיני הארבה נקרא בשם גזם: "יֶ֤תֶר הַגָּזָם֙ אָכַ֣ל הָֽאַרְבֶּ֔ה" (יואל א, ד). ונקרא בשם זה על שגוזז את התבואה ותנובת הארץ (ע"פ הראב"ע).