הרוסית שאלה מאיתנו אותיות לכתב שלה, אבל אנו שאלנו ממנה הרבה יותר – מילים, ביטויים וסיומות שחדרו לעברית. העברית גם שאלה מרוסית מבנים תחביריים שהיום נשמעים לנו טבעיים לחלוטין, אבל הם מבית היוצר של אימא רוסית: ילדים זה שמחה וספרים זה סטימצקי.

להאזנה ב-itunes לחצו כאן |להאזנה ב-Podcast Addict לחצו כאן.

הינה ההסכת גם ביוטיוב:

ולחובבי soundcloud:


כנראה תתפלאו לשמוע שהכְּתב הרוסי שאל אותיות מהעברית, ושמנגד העברית שָאלה מילים וביטויים מרוסית, כמו: קור כלבים, הוציא לו את המיץ, חה-חה-חהטראאם ומילת הזירוז נוּ!. גם סיומות שאלנו מרוסית כמו -ניק ו-צ'יק: גולנצ'יק, מושבניק.

שאילת מילים היא דבר רגיל, אבל במקרה של השפעת הרוסית על העברית מדובר בהשפעה מערכתית ועמוקה על התחביר של העברית. עד כדי כך ההשפעה עמוקה שהעברית הטמיעה בתוכה מבני משפטים שלא היו בה, והיום איננו מרגישים בזרותם, כמו: ילדים זה שמחה, ספרים זה סטימצקי.

מתי החלה ההשפעה של הרוסית על העברית, והאם היא השפיעה גם בגל העלייה הגדול ארצה בשנות ה-90 למניינם כשעלו כמיליון עולים מרוסיה? מתי דוברי רוסית משבצים מילים בעברית בתוך השיח ברוסית? האם הרוסית שאלה מילים מהעברית? על זאת ועוד שוחחתי עם הד"ר קרן דובנוב, שעלתה מרוסיה בעצמה.


ד"ר קרן דובנוב היא מזכירה מדעית באקדמיה ללשון העברית, מלמדת לשון ועריכה במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין, שם היא גם מרכזת את התוכנית.

למדה בלשנות כללית באוניברסיטת מוסקבה, לשון עברית באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה העברית בירושלים.

מתמחה בחקר העברית בתקופת ההשכלה, וחוקרת את התהוות העברית החדשה.


עוד קצת הרחבה

.

.

רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא? רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"

.