נכון שכשכותבים ב-word לפעמים יש קו אדום תחת המילה? זה בגללו. נכון שאתם נעזרים במורפיקס או ברב מילים? זה בזכותו. שיחה עם המוח הגאוני שמאחורי מילון רב מילים ופרויקט השו"ת.
להאזנה ב-itunes לחצו כאן.
להאזנה ב-Podcast Addict לחצו כאן.
הינה ההסכת גם ביו-טיוב:
ולחובבי soundcloud:
כיצד איש שלא למד לשון הופך להיות מנהל מילון עברי-עברי? איך המחשב השפיע על עיצוב המילון הזה ולא רק גרפית אלא גם תוכנית? למה היה צורך במילון חדש אם כבר יש מילון אחר – אבן שושן? ושאלת השאלות: אם המילון שניהל מתקדם כל כך כיצד קרה שהוא לא הצליח ורבים אינם מכירים אותו?
שוחחתי עם פרופ' יעקב שויקה – אחד הגאונים בתחום מדעי המחשב, וגם שאלתי אותו אם הוא חושב שהוא גאון. דיברנו על ההמצאות שהמציא כשהיה בצבא: המילון הממוחשב הראשון שמנתח מילים וכן המילון העברי-ערבי הראשון שמחשב הפיק בעולם כולו; שוחחנו על מיזמיו בהמשך: מילון רב מילים המודפס, המקוון, המילון לנוער ולבתי ספר ותוכנת הנקדן; וגם שאלתי אותו אם להערכתו המחשבים יחליפו בעתיד את עורכי הלשון.
עוד שוחחנו על הקווים האדומים במילון (למשל אם יש מילים שלא נכנסו בו), כיצד עוד אפשר לרתום את המחשב לטובת עולם הלשון, וגם מי המציא את השם רב מילים.
פרופ' יעקב שויקה – פרופ' אמריטוס במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן, שם היה ראש המכון לאחזור מידע ולבלשנות חישובית.
מתמחה במערכות לאחזור מידע טקסטואלי, במאגרים טקסטואליים גדולים, בעיבוד ממוחשב של שפות טבעיות (בעיקר של עברית), ובניתוח ממוחשב של טקסט ובמילונאות ממוחשבת.
לפני יותר מחמישים שנה פיתח בפעם הראשונה מנתח מורפולוגי ממוחשב מדויק ושלם, לשפה העברית.
עמד בראש פרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן (המיזם זכה בפרס ישראל), היה יועץ ראשי למחשוב בכמה מיזמים אקדמיים ביטחוניים ותעשייתיים, כמו מחשוב מערכת האנציקלופדיה העברית, מחשוב הארכיון של עיתון מרכזי ונפוץ, הפקה ממוחשבת של מילונים לערבית של חיל המודיעין, פיתוח אלגוריתמים חשובים בנתב"ג 2000, ועוד. פיתח במטח את מילון רב מילים – המודפס הרגיל, המודפס לנוער, המודפס לבתי ספר, המילון המקוון ואת תוכנת הניקוד האוטומטי.
עמד בראש מרכז מחקר ופיתוח למחשוב במדעי היהדות ופיתח את המערכת הממוחשבת לחקר גניזת קהיר, ומערכת להצגת כל שינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי.
זכה בפרס כ"ץ ליישום ההלכה בחיים המודרניים. היה חבר בוועדות ציבוריות שונות, כגון ועדות של משרד החינוך להטמעת לימודי המחשב בבתי הספר היסודיים והתיכוניים, וועדות של המועצה להשכלה גבוהה.
למטיבי לכת
- מבוא למילונאות של העברית החדשה / משה גושן-גוטשטיין
- על מבנה המילון ועל מקומו של התואר בו, חלקת לשון 25 (תשנ"ח), עמודים 32-13 / עוזי אורנן
- "לשיטות המילונאות במילון אבן-שושן – נורמטיביות ודסקריפטיביות", מחקרים בלשון, ב-ג, התשמ"ז / אליעזר (לואיס) גלינרט
- "המילונות העברית במאה העשרים", לשוננו לעם נז, ג, תשס"ח / ראובן מירקין
- ראובן מירקין, על מילון עברי שימושי בכלל ועל "מילון ההווה" בפרט, לשוננו לעם מו (תשנ"ה), עמ' 165-143
- זאב בן חיים, "ממילונו של בן-יהודה ועד היום", זכרונות האקדמיה ללשון העברית כ, תשל"ג, 123-118
- כל המילונים המקוונים בעברית – סקירה מקיפה וביקורת
- מילון לבית הספר – אבן שושן, אריאל, ספיר או רב מילים?
- אחת ולתמיד: איזה מילון לקנות לבית – אבן שושן, רב מילים, אריאל, ההווה או ספיר?
- זה המילון הטוב ביותר לתלמידי היסודי
.
רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה? רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר? לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
09/12/2019 at 11:15 pm
לגבי תוכנות עריכה אוטומטית: אני משתמש בשירות grammarly באנגלית ואוהב אותו מאוד. מדובר בהרבה יותר מבדיקת איות. אין סיבה שבעברית זה יהיה בלתי אפשרי.
09/12/2019 at 11:22 pm
תודה על השיתוף
06/01/2020 at 11:53 pm
תודה. ראיון מאלף.
אני מקווה שלא תקפיד על ההערה: אני נהנה מהנושאים שאתה בוחר אבל הראיון תזזיתי מדי. לפעמים יש הרגשה שהמרואיין לא מצליח לסיים משפט. או שמכניסים לו מילים בכוח. אולי עדיף לתת לו את מלוא הבמה ולתפוס פחות נוכחות.
בכל מקרה תודה רבה על החומרים האיכותיים שאתה מייצר.
אשמח לשמוע ראיון עם היוצרים של "עברי" – עורך הלשון הממוחשב. מכיר?
07/01/2020 at 11:28 am
תודה על המחמאות ועל ההערה.
בעניין עברי – לא הכרתי את הכלי. אנסה ללמוד אותו ולראות מי מה מו, ולפי זה אדע כיצד להתקדם. אם בפרק או ברשומה (סקירה או משהו אחר).
12/01/2020 at 7:25 pm
אם אתה מביא את "עברי" לראיון, בחייאת תשיג לנו גם איזו הנחה למאזינים…
21/12/2021 at 1:49 pm
המילה 'אילן' שנזכרה בהסכת אומנם מזוהה היטב עם לשון חז"ל, והיא באמת מתועדת בעברית רק מימי בית שני, אבל אחרי הכול היא בהחלט מופיעה בתנ"ך, בארמית שבו:
ספר דניאל פרק ד פסוק ז:
וְחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י עַֽל־מִשְׁכְּבִ֑י חָזֵ֣ה הֲוֵ֔ית וַאֲל֥וּ אִילָ֛ן בְּג֥וֹא אַרְעָ֖א וְרוּמֵ֥הּ שַׂגִּֽיא
אם אני מבין נכון, זו הסיבה שהיא לא תויגה ברב מילים כמילה מלשון חז"ל.
21/12/2021 at 2:16 pm
דניאל – גם עברית מקראית מאוחרת וגם ארמית. ויש היקרות אחת.
מכל הסיבות האלה.