הפלגה היא המילה המקשרת בין הפרזה והגזמה ובין התרחקות. איך? קראו ותדעו. עוד טור מאת אילן חיים פור
מה המשותף בין הפרזה והגזמה לבין התרחקות ספינה מהנמל בו עגנה ללב הים? כאשר הצגתי שאלה זו בפני תלמידיי, בקשתי שהתשובה תהיה בת מילה אחת. ואתם קוראים יקרים, מה לדעתכם פשר החידה?
ובכן, התשובה היא: הפלגה.
הוראת המילה הפלגה כפי שהובאה בפירושו של רש"י, היא התרחקות משפת הים לעבר לב הים (ראה מסכת שבת יט.). בדברי רש"י הובא פירוש של ר' יעקב בר יקר, רבו של רש"י, שאמצעיתו של ים נקרא פילגוס. המילה פילגוס הוזכרה גם בתרגום המיוחס ליונתן לכתוב: "קָֽפְא֥וּ תְהֹמֹ֖ת בְּלֶב־יָֽם" (שמות טו, ח), המילים בלב ים תורגמו: "בְּגוֹ פִילְגוּס דְּיַמָא רַבָּא". לעומת זאת, יש שכתבו שהפלגה מלשון פלגי מים (ר' עובדיה מברטנורא), ככתוב: "וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֘ שָׁת֪וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם" (תהלים א, ג)
המילה מפליג בהוראה של הגזמה והפרזה, הוזכרה כבר במשנה: "הוא היה אומר אל תהי בז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום" (אבות ד, ג). יש שביארו שאין לאדם לדחות מעליו קבלה של דברי חכמה, מתוך שהוא מדמה לעצמו שהחכמה תהיה זמינה לפניו כל שעה שירצה, "אלא מאחר שזכית לשמוע שים ליבך להבינה" (רש"י). גם במשמעות זו של הפלגה יש התרחקות מנקודת היושר והאמת.
אם בכל זאת בוחר אדם לצאת להפלגה ללב ים, מוטב שיברר תחילה מי השותפים אתו לחוויה. לצאת עם עקשנים זו ללא ספק חוויה מפוקפקת. מה משמעות המילה עקשן? בכתוב נאמר: "דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽל" (דברים לב, ה), וכן: "וְאֵ֥ת כָּל־הַיְשָׁרָ֖ה יְעַקֵּֽשׁוּ" (מיכה ג, ט). לדברי רש"י, הוראת המילה עיקש היא עקום ומעוות. כהוכחה לדבריו כתב רש"י: "ובלשון משנה חולדה ששיניה עקומות ועקושות". בלשון בת ימינו ניתן לומר שאדם עיקש הוא ההפך מטיפוס זורם וסובלני שמזגו נעים, לעומת העיקש שדרכו להתעקם להיתקע…
כתיבת תגובה