על תופעת החילון מהתנ"ך ועד ימינו, על מאפייני לשון חז"ל, על טעמי המקרא ככלי פרשני, על לשון השידור ועל קטיעות תחביריות במקרא ככלי להבנת פשט הכתוב – סדרת הרצאות מרתקות (וחינם!) לזכרו של הבלשן ד"ר ניסן נצר.

לרגל יום השנה לפטירתו של ד"ר ניסן נצר ע"ה, המרכז ללימודי הטקסט בשיתוף אתר לשוניאדה ארגנו בסדרת הרצאות בענייני לשון, לזכרו של ד"ר נצר.

מפגש 1:  יום שלישי, אור לא' במרחשוון תשפ"ג, 25 באוקטובר למניינם, 20:00–21:00

תופעת "החילון" בלשון – מהתנ"ך ועד ימינו | ד"ר גבי בירנבאום

מה הדבר הראשון שעולה לכם לראש כשאתם שומעים את המילה "מוסף" – מוסף של עיתון, תפילת מוסף או קורבן מוסף? מאז חידושה של העברית אנחנו עדים לתופעה מעניינת: מילים וביטויים ששימשו במקורות להביע מושגים שבקדושה ובעבודת האֵ-ל, מבטאים מושגים חילוניים שאין בהן קדושה. בהרצאה יסקור ד"ר גבריאל בירנבאום את התופעה, ידגים וגם ישווה לנעשה בשפות אחרות.

ד"ר גבריאל בירנבאום הוא בלשן, חוקר בדימוס במפעל המילון ההיסטורי באקדמיה ללשון העברית, היה המזכיר המדעי של האקדמיה ומרצה באוניברסיטאות ובמכללות

מפגש 2: יום שלישי, אור לט"ו במרחשוון, 8 בנובמבר למניינם, 20:00–21:00

מאפייניה העיקריים של לשון חז"ל | פרופ' שמעון שרביט

במה נבדלת לשון חז"ל מלשון המקרא וגם מלשון ימינו? בהרצאה מאת פרופ' שמעון שרביט תכירו את השינויים המרכזיים וגם תטעמו מצורות הלשון, מאוצר המילים ומעולם התחביר של לשון זו.

פרופ' שמעון שרביט הוא בלשן וחוקר של לשון חכמים, רקטור המכללה האקדמית אשקלון, חבר באקדמיה ללשון העברית

מפגש 3: יום שלישי, אור לכ"ט במרחשוון, 22 בנובמבר למניינם, 20:00–21:00

טעמי המקרא ככלי פרשני | ד"ר לאה הימלפרב

סימני הטעמים הם סימני הפיסוק בתנ"ך, ובעזרתם אפשר להבין את פשט הכתוב. בהרצאה מאת ד"ר לאה הימלפרב תכירו היבטים פרשניים בטעמי המקרא: כללי חלוקת הפסוק וההשפעה על הבנת הכתוב לצד הבנה מעמיקה יותר של גישות פרשניות אחרות לפסוקים.

ד"ר לאה הימלפרב היא מרצה במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן. התחום העיקרי של מחקריה הוא טעמי המקרא והמסורה

מפגש 4: יום שלישי, אור לי"ג בכסלו, 6 בדצמבר למניינם, 20:00–21:00

הומור ואירוניה – היבטים לשוניים | פרופ' זהר לבנת

האירוניה הלשונית – משעשעת או פוגעת? איך אנחנו מבינים אותה, ולמה זה קשה לפעמים? וגם: איך האירוניה קשורה לנימוס ולסולידריות? על עולם האירוניה בהרצאה של פרופ' זהר לבנת.

 פרופ' זהר לבנת היא בלשנית וחוקרת שיח מן המחלקה ללשון העברית וללשונות השמיות באוניברסיטת בר אילן, החוקרת את העברית בת זמננו בדגש על חקר השיח

מפגש 5: יום שלישי, אור לד' בטבת, 27 בדצמבר למניינם, 20:00–21:00

לשון השידור – עשו סייג לעריכה! | רות אלמגור-רמון

תקנת לשון השידור איננה מנותקת מן המציאות שבה היא פועלת. על יועץ הלשון להיות קשוב למנהגיהם הלשוניים של השדרים ושל ציבור הצופים והמאזינים, להכיר בתמורות החלות בלשון ובהבדלים בין סוגות השידור, לדעת מתי לחדול מתיקון שלא צלח, ולהתאים את פעילותו הלשונית לתנאי השידור. על  סייגים בעבודתו של יועץ הלשון – בהרצאתה של רות אלמגור-רמון.

רות אלמגור־רמון היא יועצת לשון כבר יותר מחמישים שנה (קול ישראל, כאן ועוד), מרצה במכללת ליפשיץ ובאוניברסיטת תל אביב, חברת האקדמיה ללשון העברית, זוכת פרס ראש הממשלה ללשון העברית

מפגש 6: יום שלישי, אור לכ"ה בטבת, 17 בינואר 2023 למניינם, 20:00–21:00

הקיטוע בלשון המקרא ככלי להחייאת לשון הסיפור | ד"ר אורלי אלבק

וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ – בפסוק הזה יש קיטוע. בסדר המקובל היינו מצפים שייכתב וְהִנֵּה רִבְקָה אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם יֹצֵאת. ואולם בסדר הצפוי הזה ניטלת מן המסופר חיותו, והוא הופך מסיפור חי וצבעוני לדיווח יבש על מהלך העניינים. בהרצאה תציג ד"ר אורלי אלבק את הקיטוע התחבירי על סוגיו השונים ותגלו שהוא משמש את הסופר המקראי ככלי ספרותי. כמו כן בהרצאה תגלו שמקורו בלשון הדבורה, ושהוא משמש את דוברי הלשון גם בימינו.

ד"ר אורלי אלבק היא חוקרת בתחום התקן ובתחום לשון המשפט, מרצה בתוכניות לעריכת לשון ומנחה השתלמויות לשיפור הניסוח במסגרות שונות

 

 

רוצים לקבל עדכון כשעולה הרשומה הבאה? רוצים לדעת מתי עולה עוד פרק בהסכת "קולולושה"?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"

מה דעתך על אלה?

עברית על הבר: הרצאות וגם קולולושה בפרק "חי" צפו: מאפייניה העיקריים של לשון חז"ל צפו: טעמי המקרא ככלי פרשני צפו: לשון השידור – עשו סייג לעריכה!