גלו את ההיסטוריה של השורש ר-ו-ע המקראי והשורש ת-ר-ע החז"לי.
@yiramne מה עושים בשופר – מתריעים, מריעים או תוקעים? #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #עברית #לשון #שופר #ראשהשנה #חגשמח #תקיעתשופר #תרועה #שברים #תקיעה #שנהטובה #יוםהכיפורים #יוםכיפור @ירעם נתניהו @ירעם נתניהו @ירעם נתניהו
תמלול:
בשופר – תוקעים, מריעים או מתריעים?
במקרא – תרועה היא תקיעה בשופר או בחצוצרה וגם הרמת קול (בעיקר של שמחה).
תרועה – מהשורש ר-ו-ע. כמו: תנומה מהשורש נ-ו-מ, תשובה – מהשורש ש-ו-ב.
כלומר התי"ו אינה חלק מהשורש.
מהמילה תרועה נוצרו להריע, הֵריע ועוד.
בתקופת חז"ל – תפסו את התי"ו של תרועה כחלק מהשורש, ויצרו שורש חדש: ת-ר-ע.
מהמילה תרועה נוצרו להתריע, התריע ועוד.
בימינו אנחנו נהנים משני העולמות, גם מלהריע המקראית וגם מלהתריע החז"לית, אבל בבידול במשמעות:
- להריע – להרים קול "חיובי" – כשרוצים להביע הערכה, עידוד, חיבה. כמו: הקהל הריע לראש הממשלה.
- להתריע – להרים קול "שלילי" – כשרוצים להביע מחאה, זעקה וכדומה. כמו: המפגינים מתריעים על יוקר המחיה בארץ.
המשמעות העתיקה של להריע ושל להתריע לא שרדה, והיום אומרים: לתקוע. לתקוע בשופר.
25/06/2024 at 2:31 pm
אתר יפה ומחכים
'המשמעות העתיקה של להריע ושל להתריע לא שרדה' נכתב בגוף המאמר
ובאמת יותר מסתבר (לי) שלתקוע ולהריע הם דברים שונים בתכלית אלא שחז"ל דרשו בהבנת דברי הפסוק 'שופר תרועה' שהתרועה מתקיימת על ידי תקיעה