מה עושים בשופר – מתריעים, מריעים או תוקעים?

@yiramne

מה עושים בשופר – מתריעים, מריעים או תוקעים? #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #עברית #לשון #שופר #ראשהשנה #חגשמח #תקיעתשופר #תרועה #שברים #תקיעה #שנהטובה #יוםהכיפורים #יוםכיפור @ירעם נתניהו @ירעם נתניהו @ירעם נתניהו

♬ קול שופר – ארז יחיאל

תמלול:

בשופר – תוקעים, מריעים או מתריעים?

במקרא – תרועה היא תקיעה בשופר או בחצוצרה וגם הרמת קול (בעיקר של שמחה).

תרועה – מהשורש ר-ו-ע. כמו: תנומה מהשורש נ-ו-מ, תשובה – מהשורש ש-ו-ב.

כלומר התי"ו אינה חלק מהשורש.

מהמילה תרועה נוצרו להריע, הֵריע ועוד.

בתקופת חז"ל – תפסו את התי"ו של תרועה כחלק מהשורש, ויצרו שורש חדש: ת-ר-ע.

מהמילה תרועה נוצרו להתריע, התריע ועוד.

בימינו אנחנו נהנים משני העולמות, גם מלהריע המקראית וגם מלהתריע החז"לית, אבל בבידול במשמעות:

• להריע – להרים קול "חיובי" – כשרוצים להביע הערכה, עידוד, חיבה. כמו: הקהל הריע לראש הממשלה.
• להתריע – להרים קול "שלילי" – כשרוצים להביע מחאה, זעקה וכדומה. כמו: המפגינים מתריעים על יוקר המחיה בארץ.

המשמעות העתיקה של להריע ושל להתריע לא שרדה, והיום אומרים: לתקוע. לתקוע בשופר.

מה דעתך על אלה?

קניות, לקוחות ומקח וממכר – מאחורי הקלעים של המילים הרת עולם – מה זה אומר? לָשֶבֶת בעמידה! מין – על גלגולי המילה