למה בעצם מכונה האזור שלנו "המזרח התיכון" – כלומר, הוא נמצא מזרחה למשהו – ואינו "מרכז העולם", ולו רק בזכות זה שהתרבות האנושית החלה בו? פשוט מאוד: כיוון ש"קובעי הטון" בתרבות העכשווית, שהיא אירופית במהותה, ראו את כל מה שממזרח להם – כמזרח. כשהוא קרוב אליהם זהו המזרח הקרוב, המכונה גם המזרח התיכון כי פרט לו ישנן ארצות אסיה שהן המזרח הרחוק.
oriens היא המילה הלטינית למזרח, ובאה לציין את העלייה, הזריחה, של השמש (שמתרחשת במזרח). שורש המילה, oriri, לא התייחס דווקא לעליית השמש, אלא לעלייה בכלל: כך המילה orchestra – היום, במובן של תזמורת – שבמקורה ציינה את המשטח שעליו הופיעו הרקדנים בתיאטרון היווני, והחלק השמור לאנשים החשובים בתיאטרון הרומי. שורש המילה מתחבא במילה היוונית לריקוד שציינה הרמה, הגבהה, תנועה. השימוש במילה orchestra לחבורת מנגנים הוא מאוחר מאוד, מן המאה ה-18.
כ"שונים" מן הזרם המרכזי של התרבות, אנחנו לא רק מזרחיים – אלא גם לבנטינים, ובעצם זה היינו הך, לא רק במהות אלא גם בשורש המילולי: levant נגזר מהפועל הלטיני levare (שרק לאחרונה הזכרנו אותו כאן בצירוף המילה קרניבל: להרים את הבשר) שפירושו להרים, לזרוח. כך שלבנטיני ומזרחי הם במקור כינויים גיאוגרפיים טהורים, שעם השנים הדביקו להם משמעויות לאו דווקא חיוביות.
הרוח המזרחית החמה, הפעילה מאוד באזור הכנרת ועמק הירדן, קיבלה את שמה "שרקיה" מן המילה הערבית למזרח הגיאוגרפי וככל הנראה, התגלגל השם הזה גם לרוח המזרחית החמה המוכרת באירופה כ-scirocco שגם נתנה את שמה לאחד מדגמי "פולקסוואגן".
אבל המזרח לא נעצר במשמעות הגיאוגרפית שלו. היות שהוא מתווה כיוון, המילה הזו משמשת לתאר כיוון דרך, מגמה, ולכן אנחנו אומרים שלממשלה יש אוריינטציה מסוימת. והדברים באים עד צירוף משונה: לממשלה יש אוריינטציה מערבית (השימוש נכון, כמובן, אבל לפי המשמעות המילולית אלה כמובן דבר והיפוכו. משהו כמו מסגרת פתוחה). ומן האוריינטציה הזו, נגזרת גם הדיסאוריינטציה, כלומר חוסר-כיוון, שגם אותו ניתן בקלות לייחס לממשלה…
כתיבת תגובה