נכון שחיילי חיל הרגלים אינם מיוחסים כמו אנשי חיל האוויר למשל, אבל מדוע להעליב אולם ולקרוא להם ילדותיים?

כך זה בלשונות אחרות: החי"ר הוא infantry – והמילה אכן באה מ-infant, שהוא הילד בתקופת חייו הראשונה שבה אינו מסוגל לדַבֵּר: in במשמעות של "לא" (לא מסוגל) בלטינית +fans  במשמעות של "לדבר". ומה בכל זאת הופך את החיילים הקשוחים לילדותיים? בעבר, הרגלים היו אלה שאין להם כישורים או אמצעים להיות פרשים, וגם לא רכשו שום מקצוע צבאי "מכובד". ה-infant הוא אם כן חפ"ש (חייל פשוט) – וגם ילד, ולפעמים גם תינוק, בקיצור אינפנטילי.

בכך לא הסתיים עלבונם של הרגלים: ה"חייל" במשחק השחמט נקרא "פִּיוֹן" ובאנגלית pawn. במקור, השם הזה נלקח מן הלטינית להולך רגל, רגלי (מאותו שורש: פדומטר, המכשיר שמונה צעדים, וגם pedestrian – הולך רגל). והפיון, החייל הרגלי, הפך עם הזמן כינוי למי שאפשר בקלות להפעיל אותו, לטפלל אותו (לעשות עליו מניפולציות), חסר עמדה משלו. הרחבות של המונח מביאות אותו גם למשמעויות של פועל יום, פיון קטן במשחק החיים.

ומיהם החיילים המכובדים? כמובן, הפרשים. הם ה-cavalry, מלשון cavallo (סוס באיטלקית. וזוכרים את ה"סיטרואן דֶה-שבו"? בצרפתית היא Citroën 2CV deux chevaux, כלומר מכונית "שני סוסֵי קיטור" שנקראה כך בשל שיטת המיסוי לפי עוצמת המנוע!). ולפני שנחזור לחיילים, נזכיר כי אותם סוסים כנראה גם תרמו את שמם ל"קצ'קבל" (ובאיטלקית caciocavallo) שיש טענה שבמקורה נעשתה מחלב סוסות, וההסבר הסביר יותר הוא שייבשו אותה על משטח מאוזן, מעין סוס (בעברית קוראים לזה דווקא "חמור"). אבל לא ניתֵן שהפרשים יברחו לנו סתם כך, בייחוד שעדיפותם החברתית גרמה לכך שהתנהגות "מכובדת" היא התנהגות אבירית. הפּרָש, הקאבאלייר, האביר, הוא בעל התנהגות chivalrous באנגלית: הוא מכובד, אבירי, נדיב.

ובראש כל החיילים האלה עומד ה-captain ששאב את שמו מ-capit בלטינית, שפירושו ראש, שהיה ל-capitain (ובהזדמנות אחרת עמדנו על הקשר בינה ובין קפיטליזם, אותיות גדולות, ערי בירה ועוד).

כל אלה מנהלים מלחמות – וצועדים במצעדים, שהם מנת חלקם של צבאות מקדמת דנא. מצעד הוא parade באנגלית, ומילים דומות לה בלשונות אחרות. ה-parade נגזר מן השורש pare שפירושו להתכונן, להיערך, להסתדר. ואותם צבאות, בוודאי הכירו היטב את האִמְרָה "הרוצה בשלום ייכּון למלחמה" – ובמקור הלטיני, השורש pare, להתכונן, אכן מופיע: Si vis pacem, para bellum. על משקל אמרה זו נעשו פרפראזות רבות, לפי הצורך והעניין. אחת מהן היתה של וודרו וילסון, נשיא ארה"ב במלחמת העולם הראשונה, שהבין כי מִשֶכלו כל הקיצין, אם רצונך בשלום – עליך לעשות מלחמה: Si vis pacem, fac bellum.

היכון למלחמה, para bellum, מוכָּר הרבה יותר בתור שמו של אקדח מתוצרת גרמנית. כך שכאשר יש לך סיבות לעשות מלחמה, וגם יש לך כלי הנשק – תמצא גם את ה-casus belli – העילָה למלחמה.