על מקור המילים: סריס, קפיטליזם, קפטן, שף.

בראשית היה לנו ראש ממשלה, ואחר כך היתה לנו ראש ממשלה – עד שהאקדמיה ללשון העברית החליטה שגברת בתפקיד זה ראוי שתיקרא רֹאשַת ממשלה. לכן, נברר בראש וראשונה מהיכן צומח הראש ונישאר בראש אחד.

ראש, ומילים דומות לה בכל לשונות האיזור (ארמית רֵישָׁא, ערבית רַאשׂ, ואחרות), מוכרת היטב במובנה הפיזי: החלק שנמצא במעלה גופנו. אבל, חוקרי-הלשון סבורים שהתפתחות המשמעות של המילה ראש החלה דווקא כתואר-הפועל במשמעות של למעלה, לִמקום הראש בגוף העומד על רגליו, לַפָּנים. ראש לשועלים אינו הראש של השועלים – אלא זה המוליך אותם קדימה, ההולך בראש. וממש בדומה לכך: ישנם הפָּנִים (במקביל לראש) וישנם גם לִפְנִים ופְנִימָה, שניהם מתארים תנועה לכיוון מסוים.

רֹאשה יכולה לעמוד בראש הממשלה או האופוזיציה – וגם בראש קשת אבנים, שבה האבן העליונה נקראת האבן הרֹאשָׁה ("וְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה" בספר זכריה). אפילו המילה סריס נגזרה מכאן, כי במקור האכדי של המילה, סריס (סוף המילה מסגיר את "רֵאשִׁי" שיצרה אותה) היה פירושה: זה העומד בראש, ומכאן בעל-תפקיד, איש החצר המלכותית.

עד כאן (על קצה המזלג ממש!) על הראש היהודי/עברי, כי גם לזה הלועזי יש שורשים מעניינים.

testa באיטלקית ו- tête בצרפתית הן ראש. האיות הצרפתי עם ה"גגון" מעל האותe  מעיד שהיתה כאן אות s שנשמטה (כמו ב-hôtel שבא מ-hostel ועוד). ואכן המקור הלטיני לשתי המילים הוא testa – שפירושו, למרבה ההפתעה, כד-חרס, קערה, סיר. איך הגיעו מכאן לראש? פשוט מאוד, בגלל הדמיון בצורה בין כד החרס, כגון זה שמאחסנים בו יין – ובין הכלי המאחסן את המוח! מתברר, שהשימוש במילה הוולגארית-כלשהו דחק את המקור המילולי המכובד, ועם הזמן התאזרחה המילה הזו כדי לציין את האיבר שנמצא במעלה הגוף האנושי, הגולגולת. testardo באיטלקית הוא אדם קשֵה-עורף, וכשהצרפתים רוצים להיפגש ביחידות הם עושים זאת tête-à-tête, ראש בראש.

ומהו המינוח ה"מכובד" לראש, זה שה-testa דחקה? ראש בלטינית הוא caput, שממנה נגזרו למשל הקפיטליזם, הקפטיין (קפטן), והאותיות הגדולות capital letters – וגם עריפת הראשים decapitation, שכולם נידונו כאן כבר בהזדמנויות אחרות. מ-caput זה התגלגלו להם גם chef הצרפתית (קיצור של chef de cuisine, ראש המטבח, וכמובן גם המאסטר-שף וה-sous-chef), capo באיטלקית ולא רק זו של המאפיה, וה-chief האנגלית – כולם החלו בראש שעל הגוף, והסתיימו בראש וראשון, מנהיג. הגרסה הספרדית של caput היא cabeza. ומכאן cabezudo שהוא גם כינוי עממי לעקשן ולבעל ראש גדול – וגם שמם של גיבורים עממיים גדולי-ראש שתמצאו בפסטיבלים לטיניים.

תפקידו הביולוגי של הראש לאחסן את המוח העניק לו הטיות רבות מספור – בעיקר כאלה שמתייחסות למיעוטו של המצרך הנדיר – החל מ"קאבזה דה לניו", ראש-עץ בלדינו, עבור
ב-Dummkopf (מילולית: ראש אילֵם, ועניינית סתם טמבל בגרמנית), egghead ככינוי-גנאי לאינטלקטואלים, וכלה בראש-כרוּב שלנו, ועוד ועוד.

והנה חזרה מעניינת לראש, לספל-החרס, ולעברית: Kopf הגרמנית, ראש, ו-Kopp, ספל-שתייה, הן כנראה מ-cuppa הלטינית שפירושה ספל-שתייה, כמו cup באנגלית, כמוcopa sudamericana ‏, גביע דרום-אמריקה בכדורגל. והיפה מכל הוא שאנחנו יצרנו את כל המילים האלה, כי מקורן בקֻבָּה שמוזכרת כבר במקרא במובן של סוכה או אוהל קמוּר. היא מופיעה במקורות כ"קֻבָּה של זונות", והרי לנו גם אוהל מקומר וגם בית-זונות. ואותה קובה עצמה התגלגלה ללטינית והיתה שם ל-cupa וגם ל-cupola – המוכרת לנו היטב כמבנה קמור, כגון זה שיש בכנסיות, וגם במובן של חבית קטנה או ספל-שתייה. והעיקר שהשתייה לא תעלה לכם לראש!