על מקור המילה: קרוז

הפעם אנחנו מצליבים מידע מתקופות ומתחומים שונים – שעניינו הצלב.

ישו הנוצרי – ולא רק הוא – הוּקע על הצלב, שמאז ומתמיד היתה לו רק מטרה אחת: אמצעי להענשת פושעים. במקורות הוא נקרא צְלוֹב, וסבורים שהצורה צְלָב הרווחת היום באה כדי להבחין בין הצלָב ובין מי שצָלוּב עליו. כך או כך, תענוג גדול זה לא היה, ומן החפץ נוצר גם הפועל לתיאור הענישה: כשאלוהים מצווה את משה "קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַה' נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ" מפרש זאת מדרש ההלכה: "הושֵב דיינים ויהיו צולבים את החטאים נגד השמש". ועל היפוך הגורל שקרה למרדכי היהודי אומר המדרש: "מרדכי אתמול היה מתוקן לצליבה, ועכשיו הוא צולב את צולביו", בתארו את פרשת המן האגגי שהסתיימה עם עץ גבוה חמישים אמה. "אימתי שָׁכְכָה חמתו [של המלך]? כשנצלב המן".

כאמצעי-ענישה, הרומאים ששלטו בארץ צלבו רבים שהמפורסם ביותר הוא כמובן ישו הנוצרי, ואלה המבכרים שלא לקרוא בשמו, אומרים פשוט, הצָלוּב. הוא נצלב בגבעת הגולגולתא, אחרי שצעד בוויה דולורוזה, ורק לאחר זמן – לפי מנהגי הענישה של הרומאים – הורדה גופתו, וכל השאר הוא היסטוריה שבה ישו על הצלב הוא אחד המוטיבים השכיחים ביותר.

בגיאוגרפיה של ארץ-ישראל נשארו שתי תזכורות לאירוע ההוא: הראשונה היא עמק המצלֵבה בירושלים, למרגלות מוזיאון ישראל, שלפי האמונה הנוצרית צמח בו העץ שממנו נעשה הצלב לישו. והשנייה היא שכונת ואדי סאליב בחיפה, או ואדי אלצליב (נחל הצלב) בשמה הערבי המקורי, על שם הצלב שאומרים כי היה חקוק בסלע במעלה הוואדי העולה מן העיר התחתית ובערוצו הוקמה השכונה בסוף המאה ה-19.

כיהודים, די נרתענו כל השנים מעיסוק בצלב. דוגמה לכך אפשר לראות בעובדה שבמשך שנים לימדו את ילדי בית הספר לכתוב את הסימן פלוס לא בצורתו הרגילה + אלא כקמץ הפוכה כדי שלא תיעשה תמונת צלב. שִׂיכּוּל רגליים והצלבתן בבית הכנסת אינו מתקבל לעתים בעין יפה. ובהזדמנות קודמת הוזכר כאן כי המילה צֶלֶם משמשת לפעמים כדי לא לומר צלָב או ישו הצלוב. יהודים באירופה נהגו להשתמש בקיצור המילה צֶל, כדי לציין מטבע קטנה מסומנת בצלב. ובכל זאת, גם בלשוננו הצלבים מוצאים את מקומם: החל בצלבָנים שרצו לסלק את המוסלמים מארץ-ישראל – וכלה בצמחים ממשפחת המצליבים (ביניהם כרוב, ברוקולי וצנון), Cruciferae בלעז, הנקראים כך על שם ארבעת עלי הגביע וארבעת עלי הכותרת המסודרים בצורת צלב. ובל נשכח את "מפתח צלב" שבאמצעותו פותחים את אומי הגלגל במכונית בעת החלפתו. ומעניין, שדווקא לצלב המגוּנה מכולם, צלב-הקֶרֶס, בחרנו לקרוא כך בתרגום מדויק מ-Hakenkreuz בגרמנית, ולא קיבלנו את swastika כפי שהוא נקרא באנגלית ובלשונות-אירופה אחרות, מילה שמקורה בסנסקריט ופירושה "להיות בר-מזל" משורש שמובנו "טוב", וגם הסמל הגראפי נועד לציין מזל וכל טוב.

צלב אחר שמקובל בעברית מביא אותנו ישירות ללועזית – והוא ה-cross שבו מסמנים כל המחאה המיועדת למוטב בלבד. ה-cross הוא הצלב שממנו קיבלו את שמם הצלבנים, crusaders באנגלית. אבל עוד לפני כן, הצלב המקורי יצר את crucifix מן הלטינית cruci fixus, כלומר זה שמקוּבּע לצלב. ומכאן, to crucify, לצלוב.

אתלטים נפגעים לא אחת ברצועה הצולבת של הברך, הנקראת כך מפני ששתי הרצועות, הקדמית והאחורית, צולבות אחת את רעותה, ובאנגלית היא cruciate ligament. והמילה האנגלית crucial, החלטי, קריטי, היא מן המקור של שלטי-כיוון בצומתי דרכים (crossroads כמובן), כאלה המצביעים לכיוונים צולבים ומציבים דרישה להחליט. ומאותו עולם תוכן ה- crossword puzzle, תשבץ שבו השורות האנכיות והמאוזנות מצטלבות. וה"קרוּז" של הספינות בים הקריבי גם הוא בא מן השיוט הלוך חזור, אם תרצו בצורת צלב, cross, של הספינה. מכאן אוניית-הקרב מטיפוס cruiser הנקראת בעברית סיירת.