על מקור המילים: גדלני, גדלן, גידלון, גדילים, גדילן, מגה, מגוואט, מגטון, מגלומן.
הפעם הנושא ממש גדול – כי הוא עוסק בשורש ג-ד-ל. המשמעות הפשוטה היא כמובן גודל פיזי, אבל מעניין שרוב המשמעויות מקשרות גודל לתכונה חיובית. great באנגלית אינה רק מילה לציון מימדים פיזיים, אלא תואר למשהו טוב. גם בעברית נאמר: איך היה? היה גדול!
גדול קשור תמיד לחזק, עשיר, נישא מאחרים. "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי וַיְנַשְּׂאֵהוּ וַיָּשֶׂם אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל כָּל הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ" מספרת לנו מגילת אסתר. על מי שמיטיב עִם האחר נאמר שהוא מַגְדיל עימו, ועל מי שעשה מעשים ראויים לציון נאמר שהגדיל לעשות ואף שעשה גדולות ונצורות וגילה גַּדְלוּת-רוח. אבל על הרברבן אומרים שהגדיל פיו. "גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו" אומר בעל תהלים, והפסוק הזה נאמר כשמוציאים את ספר התורה מארון הקודש. דרשו את הפסוק הזה כמקור ל"זימון" שבראשית ברכת המזון. "רבותי נְבָרֵך" אומר המְזַמֵּן לחבריו כאשר לסעודה יושבים לפחות שלושה אנשים. אומר רש"י: "גדלו לה´ אתי – הרי שלושה, וכן אקרא, הבו גודל – היחיד אומר לשניים." וכמובן, בתפילה המפורסמת מכולן, ה"קדיש": "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא", יתגדל ויתקדש שמו הגדול.
הכלכלנים מדברים על יתרון לגודל, וגם המקורות שלנו מדברים על גְּדוּלָה לציון עושר וכבוד ומעמד נכבד בחברה. וכשזה כבר מוגזם מדברים על גַּדְלָנִי שהוא גאוותן וארוגנטי, וגַדְלָן שהוא בעל-גאווה, מי שמתיימר ומשים עצמו גדול מכפי שהוא באמת. ואפילו שֵׁם של מחלה נגזר מן המילה, גִּדָּלוֹן, ולפי המילונאי כנעני הריהי גדילת האברים, בייחוד הגפיים; שלא לדבר על שגעון-גדלות.
ישנו גם הגְּדִיל, וברבים גְּדִילִים – אמנם מאותו שורש אבל במשמעות שונה לגמרי – שהוא ציץ, קווּצָה של פתילי חוטים בשולי הבגד או המפה, "פרֶנְזִים" בכינוי המוּכָּר יותר. המקור הוא הפועל שפירושו לפַתֵּל את החבל, ומכאן להגדילו ולחזקו. ולכן, גַּדָּל הוא מומחה לקליעת פיאה נוכרית וסידור שערות הראש בצורות שונות, קולע "ראסטות", כאלה שרק בזכוכית מגדלת תראו שהן קלועות משערות רבות. ומכאן גם שם הצמח גְּדִילָן מצוי הקרוי כך על שום הקוצים הנראים כגְדילים.
ממש טבעי שנעבור מכאן לקלינט איסטווד ולמַהַטְמה גאנדי. מה לא ברור? שניהם קשורים ישירות לשורש שממנו נגזרו רבות מן המילים הלועזיות שעניינן גדול. איקון-הקולנוע חופֵן בידו את האקדח מַגְנוּם 0.44 אינץ', ושמו נגזר מ-magnus הלטינית, גדול. הרבה רך ופציפיסטי מאיסטווד היה המנהיג ההודי מהטמה גנדי, אשר שמו מהטמה פירושו הנשמה הגדולה. ההשפעות הדדיות רבות בין שפת סנסקריט ההודית לשפות האירופיות, ובכולן השורש meg יצר מילים נגזרות שעניינן הגודל. מכאן magnate שהוא אדם גדול, אציל, ובדרך כלל כמובן גם עשיר. מכאן (שוב בהודו הרחוקה) מַהַרַגָ'ה, שהוא מלך גדול. ואם איננו די גדול נוכל להביט בו ב-magnifier, זכוכית מגדלת. וכשיגיע למידה המרבית, נאמר עליו שהגיע למקסימום, מאותו שורש כמובן. אם יהיה מוצלח מאוד אולי ייבחר להיות ראש העיר, mayor, שהוא מאותה מילה בלטינית שפירושה גדול יותר (כמו bigger מ-big) ואחותה הבכירה mega (מגה) שממנה מֶגַוואט, מֶגַטון וגם מֶגַלוֹמן. ובנשף ההכתרה שלו ינגנו כנראה את הסימפוניה בדו מג'ור, כמובן מאותו שורש, והיא מנוגדת למי מינור, מוקטן.
הרשימה עוד ארוכה וגדולה. היא עוברת דרך קַרל הגדול, השליט האירופי בן המאות 8-9, המוכר בלטינית כ-Carolus Magnus, והצרפתים מעדיפים לקרוא לו Charlemagne. בתוך שמו מזהים את השורש הנמצא גם ב- Libertatum Magna Carta, כתב הזכויות הגדול של החרויות, שהוציא מלך אנגליה לאציליו ב-1215, ונחשב לאחת מאבני-היסוד של הדמוקרטיה בצורתה הימי-ביניימית. ועכשיו, שעברתם בסבלנות רבה את השיעור ההיסטורי, תוכלו לזכות בתואר בהצטיינות גדולה, magna cum laude. מאסטרו (כמובן מן השורש הזה), בבקשה.
כתיבת תגובה