על מקור המילים: כסף, כיסופים, כסוף, פלטינה.
מדוע זה זקן ארגנטיני ששׂערו כבר הלבין עדיין נכסָף למזומנים? מייד תבינו.
כולנו מכירים ומוקירים את הכסף, אבל לפחות מבחינה לשונית לא הכל מתחיל ונגמר בכסף (money) ואף לא במתכת כסף (silver) שגם היא לא ניצבת בראש שרשרת-הכסף. ההתחלה היא בשורש כ-ס-פ שמשמעותו היסודית היא חיוורון, הַלְבָּנָה. כְּסַף בארמית פירושו התבייש, היה חיוור מבושה. בערבית, כַּסַפַ ייאמר על השמש או הירח בחיוורונם. ולא רק בערבית, אלא גם במקורותינו: "כל זמן שפני מזרח מאדימות זהו יום, הכסיפו זהו בין השמשות, השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה" נאמר בתלמוד ירושלמי. ולכן, הכסיף את פניו פירושו הלבין את פניו, בייש והכלים אותו. ולא רק אנשים אפשר לבייש, אלא גם מתכות: "למה קורין אותו כסף?" נאמר בשמות רבה "שהיה מכסיף כל הזהבים שהיו שם" [בבית המקדש].
מי שהזקין והוא כסוף-שיער, המשמעות היא ששערו הלבין, אבל תודו שכסוף-שיער נשמע סקסי יותר מלבן-שיער. האם הוא נכסף לגוֹן השיער שהיה לו כשהיה צעיר? ייתכן. המילונים מציינים כי כסף וכיסופים הם מאותו שורש, אבל אינם מפרשים מהו הקשר למתכת ולגוון שלה, והם מותירים אותנו נכספים להסבר.
קו ישר עובר אם כן בין החיוורון, למתכת, ולכסף העובר לסוחר. חכמינו ידעו היטב גם על הקשר שבין הבושה לכסף, ואמרו במסכת קידושין: "כסף מטהר ממזרים", ללמדך שגם אם אינו עונה על הכל, הוא מלבין הכל, גם הון שחור.
שַבנו למתכת, אשר את השם המקצועי "מתכת לבנה" איבדה דווקא לטובת מתכות אחרות, כגון בדיל ואבץ, אשר סגסוגת שלהן משמשת לציפויים שונים – החל במיסבים וכלה בכלי-כסף. כלים יקרים אלה מקשטים כל שולחן, אבל לעתים כדאי לשמור אותם דווקא בכספת (ובארמית כְּסִפְתָּא, סל-כסף). המילה הזו קסמה לקובעי השמות העבריים למחלות, והפעם זו מחלת צמחים שבה העלים מחווירים ומקבלים ברק כספי.
אותה מחלה Argyrosis בלעז, מביאה אותנו עד לארגנטינה, מפני שהיא כוללת בתוכה את היוונית argos לבן, ו-arguron מתכת-כסף – וכך, גם בלשונות זרות קיים החיבור בין הלבן לכסף. argos, הוא לא רק לבן ומבריק אלא גם מהיר – וכך מספרת המיתולוגיה היוונית על הארגונאוטים שיצאו בספינה שבנה ארגוס כדי להשיב את גיזת הזהב מממלכת קולכיס השוכנת לחוף הים השחור. לים אחר באיזור, הים הכספי, אין שום קשר לעניין, ואת שמו הוא קיבל משבט בשם זה.
מן היוונית הגענו ללטינית argentum, שגם נתנה ליסוד הכימי את סימונו Ag. וכדי שהעניין יהיה מְחוּוָר (שהוא גם חיוור וברור, וגם מוּבהר ובָהיר, וגם מלוּבּן מלשון לבן!) כל צרכו, נוסיף שהשורש האירופי הקדום arg המשותף לכל המילים האלה, שמשמעו בהיר, לבן, התגלגל גם לפועל to argue, לטעון, להתווכח, וגם ל-argument, טיעון, הכרזה. הפועל הלטיני arguere שיצר אותן פירושו: לעשות לבן ככסף. בצרפתית, בדיוק כמו בעברית, argent היא גם המתכת וגם מה שעובר לסוחר. והכובשים הספרדים והפורטוגזים של דרום אמריקה ידעו את המקור, וכשהם תרו את סביבות Rio de la Plata – נהר הכסף בספרדית – הם החלו לקרוא לאותו חבל ארץ ארגנטינה. וה-plata, כסף בספרדית, החלה את דרכה כ-plata d’argento, פלאטה, חתיכה של כסף, ובסוף נשארה רק הפלאטה, גם במשמעות כפולה של כסף, המתכת ואמצעי-התשלום. כשהתגלתה מתכת חדשה, קראו לה הספרדים פלטינה, פלאטה קטנה, כי ראו בה מתכת-כסף מאיכות נמוכה, אבל סופה שהתקבעה עם שם זה וגם עלתה על הכסף בשווי.
כתיבת תגובה