על מקור המילים: סיטונאי, קמעונאי, קמעא, חנווני, חנות, לחנות, חניה.
בּקצה אחד של שרשרת השיווק נמצא הצרכן, בקצה השני הסיטונאי, וביניהם הקמעונאי. מאין הגיעו שמותיהם?
הסיטונאי, כפי שכבר נכתב כאן בהזדמנות קודמת, הוא מהיוונית sitones, סוחר במיני דגן, מ-sitos שפירושו חיטה, קמח, לחם. והנה כך כותב הרשב"ם בפירושו למסכת בבא בתרא: "הסיטון הוא חנווני גדול שקונה הרבה יחד ומוכר לחנוונים קטנים. סיטון – חִטין בלשון יוון, ומשום שקונה הרבה חטין ביחד קורא לו סיטון". רש"י רואה את הצד השני של המטבע, תרתי משמע, ואומר: "סיטון – חנווני גדול, ומוכר פירות הרבה לחנוונים עניים, ונותנין לו המעות על יד על יד כשהם מוכרים, ובתחילת הקנייה נותנין לו ערבון דמים מועטין על הכל".
בלשונות אירופה קראו לסיטונאי על שם היקף מסחרו, וגזרו אותו מן המילה gross, גדול, עבה, מן הלטינית grossus. כך קיבלנו את grossista, סיטונאי באיטלקית, grossiste בצרפתית, אשר שֵם מקצועם מעיד עליהם שהם עובדים "בגדול", engross. באנגלית סיטונאי הוא אמנם wholesaler, אבל השורש בכל זאת התגלגל למי שעיסוקו במכירה, grocer. עדיין אנו חושבים על מסחר בגדול, ובקניית ברגים למשל מקובלת המידה גרוֹס, שהיא תריסר תריסרים (כלומר 144 יחידות), קיצור של la grosse douzaine, התריסר הגדול. ואם gross קשור כל-כך לענייני מסחר וכספים, לא ייפלא שממילה זו נגזרו שמותיהם של כמה וכמה מטבעות, כקיצור של "משהו עבה". ומי קרוב אלינו אם לא הגְרוּש (עם החור או בלעדיו, ולצעירים בחבורה נזכיר שהוא קָדַם לאגורה), שהוא בעצם שיבוש של המטבע הגרמנית groschen, שהחלה את דרכה הלשונית כ-denarius grossus, מטבע עבה. ואם כבר אנחנו באגורה, נזכיר כי על אף שהיא מאותו עולם-תוכן, אין לה קשר למילה היוונית agora, שוּק, והיא קשורה כנראה דווקא למילה גֵּרָה, מידת-משקל קטנה. לפי גרסה אחת, משקל גרה היה כמשקל גרעין החרוּב, שנתן את שמו למידת-המשקל קַרָאט, מן הקִירָט, חרוּב בערבית, שהוא מצידו גם קרוב של קֹרֶט בעברית!
אז מר גרוסמן הסיטונאי יכול להיות מוישה גרויס, בוודאי אם הוא גר במאטו גְרוֹסוֹ, "יער עבות" בפורטוגזית, אחת מהמדינות בפדרציה של ברזיל.
הסיטונאי יישאר עם כל הסחורה שלו, אם הקמעונאי לא יצליח למכור אותה, וחבל. הקמעונאי עובד "בקטן" והוא קיבל את שמו מן המילה קמעא, מעט, קרובה של המילים קומץ, קמצוץ וגם קמצן. הקמעונאי שלנו עובד בחנותו, ולכן הוא נקרא גם חנווני, וחוקר-המילים קליין מעיר כי המילה הנכונה, בגלל המקור הלשוני, היא חָנְוָנִי (קָמָץ באות ח') ולא חֶנְוָנִי (בסֶגול) כפי שמקובל לומר ולכתוב. וחנות היא מן השורש ח-נ-ה שפירושו לכופף, לנטות, על שם הגג המעוגל שלה. מכאן גם המילים לחנות וחנייה.
קמעונאי בעברית הוא retailer באנגלית, שנגזרה מן הצרפתית retaille, גזִיר, מה שנֶחתך מתוך. ולכן tailleur בצרפתית ו-tailor באנגלית הם חייט, מי שגוזר את הבד. ולכן גם detail הוא בעצם מה שנגזר, והפועַל to detail פירושו לגזור לחתיכות. ומכאן גם pasta tagliata, גזורה או קרועה, אטריות tagliatelle, ובכלל מנות של tagliata – הכל סביב המוטיב של חיתוך וגזירה. רק תיזהרו לא לאכול יותר מדי, כי זה יזיק מאוד ל"טאליה" שלכם, הגיזרה, כמובן מאותו שורש.
כתיבת תגובה