מהם כלי לבן שבנות ישראל יצאו עימם לכרמים בט"ו באב וגם על השורש המשותף כ-ל (כלא, מתכלה, מכיל, כולל, כלים).
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. ט"ו באב היום, היום שבו נהגו בנות ישראל לצאת לכרמים בריקודים "בכלי לבן שאולין" – מהם 'כלי לבן'?
רותי: כלי לבן הם כלים שצבעם לבן – כלים לבנים. כלים כאן הם בגדים. כלי – משורש המילים מכל ומכיל, או משורש המילה 'כֶּלֶא' – כי הוא כולא בתוכו, ואולי משורש הפועל 'מתכלה' – כי יש לו גבולות סגורים, נגמרים, או משורש הפועל 'כולל' – כי הוא כולל בתוכו דברים, והמסקנה היא שלפנינו משפחת שורשים שיש בהן שתי אותיות משותפות – כ"ף ולמ"ד, ומשמעותם העיקרית משהו כמו 'יש בו', ומכאן כל אות שלישית נוספת מעניקה לשורש משמעות מיוחדת משלו.
נשוב לתמונת בנות ירושלים היוצאות לכרמים בריקודים: "וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים" כתוב שם, חולות – מלשון מחול – רוקדות. והכלים הלבנים כאן הם בגדים לבנים. המשמעות הזאת של המילה 'כלי' איננה בשימוש היום, אבל היא הייתה מקובלת בימי המשנה והתלמוד. על רבן גמליאל אומר התלמוד במסכת מועד קטן ש"יצא בכלי פשתן", ואחריו נהגו העם אף הם "לצאת בכלי פשתן", ושם מדובר בבקשתו שבמותו לא יכרכו עליו תכריכים יקרים, אלא יסתפקו בבד פשתן – בד פשוט, כדי שלא יתביישו העניים שידם לא השיגה בד יקר. הצורה הנשמעת לא רגילה היום "כלי לבן" במקום "כלים לבנים" הייתה אף היא מקובלת בתקופה ההיא: על מנהגי הכהן הגדול ביום הכיפורים כתוב במשנה: "הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי לָבָן, לָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו" – בגדי לבן – בגדים לבנים. ויום הכיפורים סוגר את המעגל ומחזיר אותנו לדברים על ט"ו באב, שהרי כתוב שם, במשנה: "לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ".
מנחם: לכולכם – יום שכולו אהבה.
כתיבת תגובה