תכירו את יועץ הלשון המיתולוגי של רשות השידור, אדם שעורכי לשון רבים לומדים מספרו "מדריך לשון".
מנחם: שלום לרות אלמגור-רמון – כאן מנחם פרי, השבוע אנחנו מציינים מלאת שש-עשרה שנים למותו של יועץ הלשון שלנו, כאן בקול ישראל – אבא בנדויד.
רותי: אבא פאירשטיין עלה לארץ מוורשה בשנת 1934 והיה סרטט מפות ומודד, ואף חידש חידושים בתחום זה. לאחר שנודע לו שבני משפחתו נספו בשואה, שינה את שמו לאבא בנדויד, לזכר אביו דוד. הוא כתב 'בנדויד' במילה אחת – בנו"ן כפופה וביו"ד.
את כתיב השם דויד ביו"ד מצא בתנ"ך – 285 פעמים, ואימץ אותו, ובכך נתן ביטוי לטענתו שהכתיב העברי בימינו צריך להיות מלא תמיד – גם כשמנקדים.
באוניברסיטה העברית למד בנדויד בלשנות, ערבית ועברית, אך הוא התמצא היטב גם בתחומים אחרים – מוסיקה, אסטרונומיה ועוד. הוא הוסמך לרבנות אף כי לא היה שומר מצוות במובן המקובל.
בנדויד זכה בפרס ביאליק על ספרו בן שני הכרכים "לשון מקרא ולשון חכמים" – מחקר רב שנים המשווה ומעמת את שני הרבדים העיקריים שעליהם נשענת לשוננו החדשה. א
אצלנו, ברשות השידור, פיתח בנדויד את הצד המעשי של ידיעת הלשון – בתבונה ובהומור. לכל שֶ- שנוהגים להשמיט היום, למשל: הדרך בה הלך, במקום 'הדרך שהלך בה' קרא "שי"ן עקורה", ולכל ש- שלא לצורך, כגון: "נכתב דוח שנשלח למנהלים", במקום: 'נכתב דוח ונשלח למנהלים', קרא: שי"ן תותבת. את תורתו המעשית שיקע בנדויד ב"מדריך הלשון" לשדרי רשות השידור, אבל היום הוא ספר יסוד לכל מי שלומד עריכה לשונית או עוסק בה.
בשנת 1971 התחיל בנדויד לשדר את הפינה היומית "רגע של עברית", ואנחנו ממשיכים את פועלו עד היום.
מנחם: אבא בנדויד –שש-עשרה שנים למותו.
מנחם: שלום לרות אלמגור-רמון – כאן מנחם פרי, והיום אנחנו מציינים מלאת חמש-עשרה שנים למותו של יועץ הלשון שלנו, כאן בקול ישראל – אבא בנדויד.
רותי: אבא פוירשטיין שינה את שמו לאחר השואה לאבא בנדויד – על שם אביו שנספה עם כל משפחתו. בנדויד האמין בכל מאודו בכתיב המלא, בלי קשר לנוכחותם של סימני ניקוד בטקסט – גם בשמות, ואת שמו שלו – בנדויד כתב בנו"ן כפופה וביו"ד. את הכתיב של השם דויד ביו"ד מוצאים בתנ"ך 285 פעמים, אבל נראה שאבא בנדויד היה היחיד שאימץ אותו. מדריך הלשון של בנדויד נכתב במקורו לשדרי קול ישראל, אבל היום הוא ספר יסוד לא רק לכל אנשי השידור בארץ, אלא גם לכל יועצי הלשון ועורכי הלשון בנדויד זכה בפרס ביאליק על ספרו המדעי "לשון מקרא ולשון חכמים" – מחקר מעמת של הרבדים העיקריים שעליהם נשענת לשוננו החדשה. כאן, ברשות השידור, פיתח את הצד המעשי של ידיעת הלשון – בתבונה, בחוש הוראה מפותח, ובהומור – לעתים שובבי. כשרצה שהכתבים יזכרו שהמספר עשרים וחמישה אלף, למשל, אינו משתנה לפי מין הדבר הנמנה, אמר: עשרים וחמישה הוא מספר האלפים – עשרים וחמישה אלף זונים ועשרים וחמישה אלף זונות – אין הבדל. בשנת 1971 התחיל בנדויד לשדר את הפינה היומית "רגע של עברית", והנה כמעט ארבעים שנה אחר כך אנחנו ממשיכים ומשדרים אותה.
מנחם: אבא בנדויד – חמש-עשרה שנים למותו.
כתיבת תגובה