גלו איך הוגים את המילה "אסופה" ומה מקורה.
מנחם: שלום לרות אלמגור-רמון. כאן מנחם פרי. לקראת שבוע הספר יצאו לאור ספרים חדשים רבים, ובהם קובצי שירים וקובצי סיפורים, הנקראים לעתים בפי הכותבים או המוציאים לאור – אסופּות, ויש אומרים אסופֿות. מהי המילה הזאת, ומהי צורתה הנכונה?
רותי: נתחיל בתשובה על השאלה הראשונה: הצורה הנכונה היא הגרסה שלך – אסופּה.
המשקל הזה – בדגש באות השלישית, דגש חזק, מיוחד בעברית לציון קבוצות או דברים החבורים יחדיו: אוסף של חפצים, בלשון התנ"ך, רכוש, הוא כבודּה, ובלשון המשנה כְּהֻנָּה – כלל הכוהנים: "אַרְבָּעָה יְלָדִים מִפִּרְחֵי כְהֻנָּה" היו יוצקים שמן מכדיהם במוצאי חג הסוכות – מתארת המשנה במסכת סוכה. ובלשון ימינו דְּבֻקּה היא קבוצת מטוסים, פלֻגָּה – יחידה צבאית שהיא חלק מגדוד, ובמקרא – קבוצת אנשים, ושדֻלָּה – קבוצת שדלנים המנסים לקדם רעיון או אדם.
גם אסֻפָּה שייכת לקבוצה הזאת: "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת" אמר קהלת, "בעלי אסופות" – בעלי אוסף של דברי חכמה שניתנו מרועה אחד – בורא עולם. ואם כן – 'אסופּה' כאן דומה מאוד במשמעה לאסופה בימינו – אוסף של דברים כתובים – שירים, סיפורים או מאמרים. בתחום הספרות. רועה אחד – בורא עולם. בלשון חכמים, במדרש, ניתנה למילה 'אסופה' בפסוק הזה המשמעות – חבורת חכמים: "בעלי אסופות אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה. מכל מקום אסופה היא אוסף או קבוצה, ולכן היא שקולה במשקל המתאים לה – בדגש באות השלישית: אסופּה.
מנחם: רות אלמגור-רמון – תודה רבה!
מנחם: שלום לרות אלמגור-רמון. כאן מנחם פרי. מדברים אצלנו הרבה – בעיקר אנשי ספרות – על אסופות שירים ואסופות מאמרים – אסופות או אסופּות?
רותי: בפי קריינינו, ואתה בתוכם, שומעים אסופּה – בדגש. זאת גם הצורה במילונים, וגם במילון למונחי הדיפלומטיה של האקדמיה ללשון העברית – שם מוצאים את המונחים אֲסֻפַּת כְּלָלִים וַאֲסֻפַּת חֻקִּים – אסופה כאן היא תרגום של המילה האנגלית code – codex בלטינית. למשל – אוסף שלוש-מאות החוקים של חמורבי מלך בבל מן המאה השמונה-עשרה לפני הספירה, נקרא "קודקס חמורבי", ובעברית: אסופּת חמורבי. אבל המילה אסופה משמשת הרבה בספרות ובכתיבה המחקרית – אסופת מאמרים, או אסופת סיפורים.
את המילה אסופה קיבלנו מדברי קוהלת: "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת" כתוב, ובהמשך: "וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת" – בעלי האסופות הם אנשי חכמה הנאספים יחדו, ודבריהם נטועים היטב, כמו מסמרות. גם התלמוד במסכת סנהדרין מדבר על "תלמידי חכמין שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה".
אסופה שייכת לקבוצת מילים המציינות קבוצה או אוסף – ובכולן האות השלישית דגושה: כבוּדּה – אוסף של רכוש, כהוּנּה – קבוצת הכוהנים, אגודּה – צרור, קבוצה, והיום – גוף משפטי מוגדר, ובימינו חודשו השמות: קצונּה – כלל הקצינים, עמותּה – קבוצה של בני-אדם בעלי עניין משותף, גם היא גוף משפטי, ושדולּה – לובי. אפשר לומר על אסופה שהיא מילה עתיקה בלבוש חדש, אבל צורתה לא נשתנתה – אסופה.
מנחם: רא"ר – תודה רבה!
כתיבת תגובה