על משמעות המילה אקסודוס ועל מבני סמיכות בעברית שאינם רק מבני שייכות.
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. היום לפני שישים ושלוש שנים התקרבה לחופי ארץ ישראל אוניית שרידי השואה אקסודוּס, אך נוסעיה לא זכו אז להגיע לארץ: הבריטים העלו אותם על אניות אחרות והשיבו אותם למחנות העקורים.
רותי: המבצע נקרא "יציאת אירופה", ובאנגלית – אקסודוּס. אקסודוס בלטינית, מן המילה היוונית אקסודוס – יציאה, ומכאן באנגלית, למשל: exit.
אקסודוס הוא שמו הלטיני של ספר שמות, אך הפירוש המילולי הוא כאמור יציאה – היציאה ממצרים, כמובן, שהיא עיקר תוכנו של ספר שמות. היציאה ממצרים נקראת "יציאת מצרים", ובמתכונת הזאת נקרא מבצע אקסודוס בעברית "יציאת אירופה". יציאת מצרים, יציאת אירופה – מבנה של סמיכות, אף על פי שאין כאן כל שייכות: יציאת מצרים – איננה היציאה "של" מצרים, אלא היציאה ממצרים. וכן – יציאת אירופה היא היציאה מאירופה.
ובאמת מבנה הסמיכות איננו מצטמצם בעברית לציון שייכות, אלא הוא רחב הרבה יותר: "יוצא צבא", כבר בלשון התנ"ך, הוא מי שיוצא לצבא – לשירות צבאי. ויושב ראש הוא מי שיושב בראש.
מבנה הסמיכות מעניק לצירוף תוקף של מעין מילה אחת המפוצלת לשתי תיבות: היציאה ממצרים היא כמעט סיפור, אבל "יציאת מצרים" – שם שבו שתי המילים אחוזות זו בזו אחיזה של סמיכות: יציאת מצרים ויציאת אירופה.
מנחם: שישים ושלוש שנים למפח הנפש של מעפילי אקסודוס.
כתיבת תגובה