על הקשר בין מצר, צרה, צר.
שלום, כאן רות אלמגור-רמון
י"ז בתמוז היום – שבו על פי המסורת הבקיע טיטוס עם חילותיו את חומת ירושלים, בעת חורבן בית המקדש השני, ויש אומרים שגם בעת חורבן הבית הראשון הובקעה החומה באותו היום.
בעוד שלושה שבועות תשעה באב – היום שבו חרבו בית המקדש הראשון והשני.
שני המועדים הללו הם ימי צום ותענית, ימי צרה, ובלשון אחרת: מצרים.
הימים שבין שני הצומות הם ימי בין המצרים, ונוהגים בהם מנהגי אבלות.
צרה ומצר שייכים שניהם לשורש צר"ר, שורש המילה – צר: לא רחב, וגם אויב – המצר ומביא צרה.
בימינו מצר הוא מונח גאוגרפי – מעבר מים צר בין שני חלקי יבשה, או רצועת יבשה צרה בין שני ימים. לא מיצר ביו"ד, נדגיש, אלא מצר, בצירי במ"ם, ומצרים – למתעניינים – בשווא במ"ם. מצרים, כמו ממדים. הביטוי "בין המצרים" נשאל ממגילת איכה , שבה מקוננים על יהודה ואומרים: "לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ, כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים", כלומר אויביה של יהודה השיגו אותה בִּמקומות המצוקה, בַמקומות הצרים שמהם לא יכלה לברוח. והתמונה הקשה הזאת מתאימה לשני המצרים – י"ז בתמוז ותשעה באב.
כתיבת תגובה