שתי צורות ריבוי אפשרויות למילה גבול – ובן-גוריון אהב להשתמש בשתיהן.
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ורא"ר. ארבעים שנה מלאו למותו של דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. לְמאמר ששלח בשנת 1919 לָאינטרנציונל הסוציאליסטי קרא: "גְּבוּלֵי אַרְצֵנוּ וְאדמתה". היום היינו אומרים: "גבולות ארצנו". מה בין גבולות לִגבולים?
רותי בגוף המאמר השתמש דוד בן גוריון בשתי הצורות: גבולים וגם גבולות, אבל הצורה 'גבולים' שכיחה אצלו הרבה יותר: "'סימני הטבע מגבילים ומיחדים את ארץ-ישראל… אולם הגבולים הללו אינם מסוימים ומוגדרים די צרכם'", הוא כתב, אבל גם: "הטבע גופה הציב לארצנו גבולות משלה". כשהיה הנער דוד יוסף גרין, לימים בן גוריון, בן ארבע-עשרה, הקים עם כמה מחבריו בעיירת הולדתו פלונסק את אגודת עזרא, שמטרתה הייתה לימוד עברית ועלייה לארץ-ישראל. בתנ"ך ראה בן גוריון את היצירה החשובה ביותר לאנושות, וגם את המקור העיקרי לשפה העברית בת ימינו. ובאמת, בתנ"ך מוצאים גבולות, וגם גבולים: "אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם", אומר מזמור תהלים, וגם אצל יהושע מופיעה כמה פעמים הצורה 'גבולות', אבל 7 פעמים מתועדת הצורה 'גבולים': "לֹא יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ", מנחם ישעיהו. בן גוריון ייצג בכתיבתו במאמר אחד את התמונה המשתקפת בטקסט המקראי: גבולות וגם גבולים.
מנחם: דוד בן גוריון – 40 שנה למותו.
כתיבת תגובה