תכירו את הבלשן פרופ' זאב בן חיים.
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ורא"ר. לפני כחודשיים הלך לעולמו בשנת חייו המאה-וָשש, הבלשן ואיש הרוח פרופ' זאב בן חיים, נשיאה השני של האקדמיה ללשון העברית. בן חיים היה שנים רבות מבכירי המורים באוניברסיטה העברית, ומחקריו בתחום העברית והארמית, ובעיקר העברית והארמית של השומרונים זיכו אותו בפרס ישראל. את היית תלמידתו, רותי:
רותי: פרופסור זאב בן חיים היה בלשן דגול ומורה מסור ואהוב.
אחדים מתלמידיו שילב במפעל המילון ההיסטורי שייסד בסוף שנות החמישים באקדמיה ללשון העברית, וכבר אז הבין שתיעוד קורותיהם ושימושם של כל שורש, כל מילה וכל ביטוי, לא יצלח בלי שימוש במחשב. ואכן – מחשב האוניברסיטה העברית, שגודלו היה כגודל חדר, שימש את מפעל המילון מראשיתו: "תהליך עבודה זה" אמר בן חיים, "יוצר מעין מוזאון קבע לאוצר הלשון, ערוך וממוין וגדל, ככל שהלשון מוסיפה בכל דור ודור."
לצד מחקריו המקוריים והמעמיקים בעברית העתיקה ובמסורת השומרונים, הרבה בן חיים לעסוק בלשון ימינו – הכתובה והמדוברת. על חידוש הדיבור העברי בארץ אמר בהרצאה בשנת 1971: "ההישג שהשיגה העברית למן חידושה בדיבור, אין לו רֵע בעמים… חידוש הדיבור העברי הוא בוודאי העדות המובהקת ביותר לתקומת ישראל בארצו."
ועל לשון הדיבור אמר שצריך להניח לה להתפתח בטבעיות: "לשון הולכת ולשון באה", הוא כתב באירוניה, "וממציאי כלליה לעולם עומדים".
מנחם: פרופ' זאב בן חיים זכרונו לברכה. רא"ר – תודה רבה.
כתיבת תגובה