"דרישת שלום" – מה בדיוק דורשים כאן, והאם אומרים ד"ש חם או חמה?
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון, והיום נשיב על שאלה שנשאלנו – מה פירוש "דרישת שלום" – מה בדיוק דורשים כאן?
רותי: בביטוי הזה מעורבים ישן וחדש: 'לדרוש' בתנ"ך פירושו לחפש, לשאול: "וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב", למשל, "וְהִנֵּה עֵד-שֶׁקֶר הָעֵד". אבל יש בתנ"ך גם 'לדרוש' במשמעות לבקש בתקיפות. על הנודר נדר כתוב: "…לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי-דָּרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ ה' אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ". וזאת המשמעות גם בביטויים 'לדרוש את שלומו' של מישהו, או 'לדרוש לִשלומו': "דִרְשׁוּ אֶת-שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה", אומר ירמיהו לגולי בבל. דרשו את שלומה – בקשו את שלומה. ואת השימוש הזה מוצאים גם בלשון חכמים. לפי המדרש למגילת אסתר אמר אלוהים למרדכי: "אתה דרשת שלום נפש אחת לדעת את שלום אסתר… סופך לדרוש שלום אומה שלימה".
דרישת השלום היא אפוא במקורה בקשה ותפילה לשלומו של אדם או של מקום. אגב, הביטוי "דרישת שלום" עצמו נולד רק בלשון ימי הביניים. אבל בלשון ימינו הוא קיבל משמעות חדשה: מעין אות של קשר, שאדם אחד מוסר לאדם שני, בדרך כלל על ידי אדם שלישי. הצירוף 'דרישת שלום' נאמר גם בקיצור – ד"ש, ולשואלים – ד"ש חם או ד"ש חמה – שתי הצורות נחשבות נכונות: אם רואים בקיצור מילה לעצמה, אומרים ד"ש חם, אבל אם חושבים על המילה 'דרישה', אומרים: ד"ש חמה.
מנחם: ראר, תודה רבה.
כתיבת תגובה